בהיעדר ידיעה מהו המכשול שעמד בפניו, אם היה כזה מכשול, לא ניתן לבחון האם עצם קיומו של המכשול מהווה הפרת חובה כלשהי מצד הנתבעות. 

נקבע כי כאשר התובע לא תיקן את רכבו הוא אינו זכאי לפיצוי בגין מע"מ ואף לא בגין ירידת ערך.

כי לעניין הרשלנות ובגלל  שהתאונה התרחשה במהלך עבודתו של הנתבע אצל הנתבעת, היא אחראית באחריות שילוחית למעשי הנתבע.

התקבלה גרסתה של התובעת על כך שבעת המגע בין הרכבים היה כבר רכבה שלה בעצירה.

אולם, אין בכך כדי לאיין את אחריותה המלאה והבלבדית של התובעת לקרות התאונה.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות, הוצגו תצלומי המקום שבו ארעה התאונה וכן תצלומי הנזקים בשני הרכבים, נקבע כי שני הנהגים נהגו ברכבם ברשלנות ובחוסר זהירות וכי שניהם אחראים במידה שווה, לקרות התאונה. קבלת תביעה באופן חלקי.

נקבע כי יש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעת 2 בשל העדר כיסוי ביטוחי מתאים .

כאשר ישנן שתי גרסאות נוגדות, ללא תימוכין חיצוניים, ומבלי שגרסת מי מהצדדים נסתרה באופן מהותי, הרי שכפות המאזניים מאוינות, ולא ניתן לקבל תביעה באופן שכזה, כמוכרעת לזכותו של התובע. 

נדחתה הטענה לפיה הנתבע מס' 1 התרשל בכך שלא שמר מרחק מרכב התובע. אין הוראת חוק, המחייבת זאת.

נקבע כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שבעת הסטיה ימינה חרג מנתיבו, סטה שמאלה וחדר אל נתיב נסיעת התובעת ופגע ברכב התובעת והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה. 

סביר מאוד להניח, שאם כלי רכב נחבט מאחור בעוצמה שהביאה אותו להתנגש בכלי רכב אחר, סימני הנזק מאחור היו ניכרים, ולכל הפחות היו ניכרים בהרבה יותר מאשר בחלק הקדמי של אותה מכונית.