מצטערים, אין לך הרשאה להדפיס.

 

ניתן לרכוש מנוי לאתר בטלפון: 03-6186141.

 

ספרים
או
וגם
או
נקה שדות
אחריות מקצועית של עורכי-דין בעין דיני הרשלנות וההיצג הרשלני

אחריות מקצועית של עורכי-דין בעין דיני הרשלנות וההיצג הרשלני

דוד אור-חן, עו"ד
תאריך הוצאה מרץ 2016
מחיר קטלוגי
795.00 ₪
הוסף לסל
מחיר באתר
498.00 ₪
לרכישת מנוי
רשימת הפרקים
אין דף קודם דף קודם
1
הצג בדף:
פרקים
את נושא ההיצג הרשלני, שהינה הבסיס המשפטי לאחריות המקצועית של עורך-הדין לפי דיני הנזיקין, חקרתי לראשונה בעבודת מחקר שכתבתי בשנת תשמ"ג (1983) כחלק מהדרישות לקבלת תואר מוסמך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בהדרכתו של כב' השופט (בדימ') ד"ר ג' קלינג. בשנת 2009 יצא לאור ספרי הראשון...
העיסוק בעריכת-הדין, בניגוד למרבית המקצועות החופשיים, מעמיד את עורך-הדין במרכזן של "מספר חזיתות", המעוררות כל אחת כשלעצמה סוגיות משפטיות ואתיות נכבדות, בעיקר כאשר מדובר בייצוג בבתי-משפט והן כאשר מדובר בתפקידים של כונסי נכסים, מפרקים, וכדו' ובייעוץ משפטי במגוון תחומים, עריכת הסכמים...
1. כללי בפרק זה נתמקד הן ביחסי עורך-הדין מול לקוחו, והן ביחסי עורך-הדין מול הצד שכנגד.   נבחן הן את ההלכות הקיימות בארץ והן את הקיימות בשיטות משפט אחרות, תוך הבאת דוגמאות אשר ביכולתן לסייע במידת מה לציבור עורכי-הדין להימנע מעשיית מעשה או מחדל, שבגינם עלולים הם למצוא עצמם נתבעים על-ידי מי...
קיים קושי בהבחנה, בין מקרה שנכלל בהגדרה של התרשלות, שבגינו תושת אחריות על עורך-הדין, לבין מקרה המוגדר כטעות בשיקול-דעת שבגינו לא תושת אחריות.   יש להבחין בין פעולות שגויות במחדל או במעשה, של בעל מקצוע ככלל ועורך-דין בפרט ובין פעולות הנתונות לשיקול-דעתו לפי מומחיותו....
לחובת הגילוי שני פנים: הפן האחד, הוא החובה לענות תשובות מלאות וכנות על שאלות בכתב שהוצגו למבוטח בעניין מהותי. הפן השני, הוא חובת הגילוי היזום, החובה שלא להעלים בכוונת מרמה עניין מהותי {ע"א 282/89 רוטנברג ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מו(2), 339 (1992); ע"א 1809/95...
ככלל, על עורך-הדין המחזיק בכספים בנאמנות, מוטלת אחריות כבדה. בית-המשפט עמד על-כך כי "יש להעביר מסר חינוכי, הנושא גם אופי הרתעתי" לעורכי-דין המפרים את חובתם בהקשר זה {רע"א 1201/09 מיימרן נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.09)}.   ב- רע"א 7914/11...
פסיקה שבה יתאפשר לצד שהגיע להסדר פשרה, לטעון לאחריו לרשלנות עורך-הדין, תגרום  למצב בלתי-רצוי, שעורך-הדין יבחר לנהל את המשפט עד תומו ולא להיות חשוף לפסיקה שבוחנת את  הפעלת שיקול-דעתו, בנוגע לפשרה, אם ראוי היה להגיע אליה או לא. ודוק, כמובן ייתכנו מקרים קיצוניים בהם יעביר בית-המשפט...
1. המשפט הישראלי מבחינה עקרונית ניתן להכיר בחובת זהירות של עורך-דין כלפי מי שאינו לקוחו, כולל כלפי הצד שכנגד {ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446 (1990); ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4), 529 (1992); ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3), 385 (2004)}.   יחד-עם-זאת, נראה כי מדובר...
אחריותו של עורך-הדין חלה לא רק על מעשיו ו/או מחדליו, אלא, גם על אלה העובדים במסגרת האחריות השילוחית.   כך למשל במקרה שבו תובע תבע משרד עורכי-דין ששכר את שירותם כדי להחזיר נכס לבעלותו. עקב רשלנות עובדי המשרד הוחזר הנכס לתובע רק כעבור זמן רב. עורך-הדין חוייב בתשלום נזקיו של התובע...
ב- ת"א (שלום ת"א) 70557/03 {שולה דרומי נ' עורך-דין ילנה סוחוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.04.08)} עורכת-הדין נתבעה על-ידי התובעת {אשתו של התובע ז"ל} בטענה כי כנוטריונית, החתימה את התובע ז"ל על שלושה ייפויי-כוח נוטריונים בלתי-חוזרים בנוגע לרשיונות להפעלת מוניות שבבעלותו,...
אין דף קודם דף קודם
1

אני מסכימ/ה לתנאי השימוש באתר

כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ. השימוש באתר הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש ובכפוף לתנאי השימוש באתר (לחץ/י כאן). כניסה לתכנים באתר כמוה כהסכמה לתנאי השימוש באתר. 

למעלה
רוצה שנתקשר? הקלק כאן
הרשמה לניוזלטר!!! הקלק כאן