מצטערים, אין לך הרשאה להדפיס.

 

ניתן לרכוש מנוי לאתר בטלפון: 03-6186141.

 

ספרים
או
וגם
או
נקה שדות
סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות

סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות

איריס מרקוס, עו"ד
תאריך הוצאה יולי 2018
נודעת חשיבות רבה לחיבורה המקיף של עו"ד איריס מרקוס העוסק בסדרי הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק תוך הבאת ניתוח משפטי, תיאורטי ופרקטי. הספר מעודכן לחודש מאי 2018.
מחיר קטלוגי
398.00 ₪
הוסף לסל
מחיר באתר
398.00 ₪
חדש
לרכישת מנוי
רשימת הפרקים
אין דף קודם דף קודם
1
הצג בדף:
פרקים
יש לאבחן בין סמכותו הכללית של בית-המשפט הגבוה לצדק לבין סמכותו בעניינים מסויימים וספציפיים.   סמכותו הכללית הנה רחבה ושיורית, לאמור, הינו מוסמך לדון בעניינים העומדים בשני תנאים קומולטיביים, פרי הוראות חוק-יסוד: השפיטה {ראה סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה}. האחד, בעניין בו הוא רואה...
מהו בסיס סמכותו של בית-המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית על פעולות הכנסת?   התשובה לשאלה זו מבוססת בראש ובראשונה על העובדה כי מדינת ישראל היא דמוקרטיה חוקתית.   חוקי-היסוד - המהווים נורמה חוקתית על-חוקית - קובעים מהן רשויות השלטון ומהם היחסים בינן ובין עצמו; הם מעגנים את...
עיקרון-יסוד הוא בפעילותו של בית-המשפט הגבוה לצדק, שביקורתו השיפוטית משתרעת - על דרך העיקרון - על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי מדינה וממשל.   בית-המשפט רשאי ומוסמך הוא - שוב: על דרך העיקרון - לצוות על כל רשות מדינה וממשל כי תעשה או כי לא תעשה כך ואחרת. כך מורה אותנו...
1. מעמדו של בית-ספר פרטי מוכר שאינו רשמי - האם כפוף לביקורת בג"צ? בית-הספר שאינו רשמי ומאוגד כתאגיד בתחום המשפט הפרטי - הינו מוכר. עם-זאת, ניתנו לו סמכויות מכוח דיני החינוך להעניק חינוך חובה לתלמידים שהרשות הציבורית אחראית לספקו במסגרת הפונקציה השלטונית שהיא ממלאה. התפקיד הכרוך בכך...
בדרך-כלל בית-המשפט לא ידון בעתירה, אף אם הייתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית {בג"צ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5), 241, 250 (1991)}. כלל זה חל גם לגבי עתירות המעלות שאלות משפטיות חשובות ועקרוניות {בג"צ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, תק-על 2003(3), 2070...
תחום התערבות בית-משפט הגבוה לצדק בהחלטת בית-הדין הינו במקרים דוגמת אלה שבהם, למשל, החלטות בתי-הדין האיזורי והגדול לא יישמו כהלכה את הלכת השיתוף האזרחית.   לאמור, מקרים בהם נמנע בית-הדין הדתי מלהחיל כלל של הדין המהותי האזרחי המחייב אותו בעניין הנדון לפניו. יש המסווגים הימנעות כזו...
סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק משתרעת כנגד הממלאים "תפקיד ציבורי על-פי דין" נובעת מסעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה ואין בכוחו של חוק "רגיל" - לרבות חוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים - לצמצם סמכות זו.   אשר-על-כן, השאלה אינה אם מוסמך בית-המשפט העליון לדון בעתירה...
1. זכות העמידה בית-המשפט בהלכה פסוקה הרחיב עד מאוד את זכות העמידה של העותר הציבורי.   הוא עשה כן מקום שמדובר בעניין בעל אופי ציבורי שיש לו נגיעה לקידומו של שלטון החוק, לאכיפתם של עקרונות חוקתיים, ומקום שמתבקשת התערבות כדי לתקן פגם מהותי בפעולת המינהל הציבורי....
תקנה 1 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:   "1. עתירת צו על-תנאי בקשה לצו על-תנאי תוגש לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בדרך עתירה."   ההליך בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק אינו מתנהל בדרך של...
1. כללי סדרי הדין הנהוגים בבית-המשפט גבוה לצדק שונים תכלית השינוי מאלה הנהוגים בבתי-המשפט האחרים. במידה זעומה דומים הם במתכונתם להליכי הסעד הזמני.   פתיחת ההליך הינה בהגשת עתירה למתן צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יינתן נגדם צו מוחלט. תוכן העתירה מגובה...
אין דף קודם דף קודם
1
Powered By:Crafty Syntax

אני מסכימ/ה לתנאי השימוש באתר

כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ. השימוש באתר הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש ובכפוף לתנאי השימוש באתר (לחץ/י כאן). כניסה לתכנים באתר כמוה כהסכמה לתנאי השימוש באתר. 

למעלה
רוצה שנתקשר? הקלק כאן