מצטערים, אין לך הרשאה להדפיס.

 

ניתן לרכוש מנוי לאתר בטלפון: 03-6186141.

 

מאמרים
או
וגם
או
נקה שדות

אימתי ניתן יהיה, בהליך פשיטת רגל, לממש קופת גמל לקיצבה?

תאריך פרסום 08.02.13
עו"ד שלומי נרקיס

הוראת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל מהווה הוראה בעלת מטרה סוציאלית מובהקת המיועדת לספק הגנות מיוחדות על כספים שחסך החייב בקופת גמל, שאינן קיימות לגבי נכסיו ה"רגילים".

נקודת המוצא, נסמכת על הוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת כי עם ההכרזה על פשיטת רגל מוקנים נכסי פושט הרגל לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו {ע"א 4374/98 עצמון נ' רפ, פ"ד נז(3), 433 (2002)}.

 

סעיף 85(1) לפקודת פשיטת הרגל מוסיף וקובע, כי הנכסים הניתנים לחלוקה בין הנושים יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו".

 

ואולם, בכל הנוגע לכספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, הוסיף המחוקק וקבע בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל:

 

"הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית-המשפט לכך; בית-המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קיצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקיצבה, לא יורה בית-המשפט על העברתם לנאמן".

 

ההוראה שנקבעה בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל הינה הוראה בעלת מטרה סוציאלית מובהקת. היא מיועדת לספק הגנות מיוחדות על כספים שחסך החייב בקופת גמל, שאינן קיימות לגבי נכסיו ה"רגילים" {ע"א 7114/09 (עליון) יורם בן עמי ואח' נ' איתן רבין ואח', ירושלים, פורסם באוצר המשפט (09.05.12)}.

 

בכל הנוגע לכספי קופת גמל שאינם מיועדים לקיצבה, קובע סעיף הנ"ל כי תנאי לפדיון הכספים על-ידי הנאמן הינו קבלת אישורו של בית-המשפט.

 

מתן סמכות לבית-המשפט לאפשר את פדיון הכספים מהווה סטייה מן המקרה הרגיל ולפיו רשאי הנאמן לממש את נכסי החייב אף בלא קבלת אישור בית-המשפט {ראה פרק ג', סימן ה' לפקודה המסדיר את דרכי המימוש של נכסי פושט הרגל כמו גם את תנאי המימוש}.

 

אשר לכספים המיועדים לקיצבה, המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל, קבע המחוקק מנגנון הגנה מוגבר עוד יותר, ולפיו לא יורה בית-המשפט על העברת כספים אלה כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבלת הקיצבה.

 

נראה, כי נוכח הוראה זו לא נתון לבית-המשפט שיקול דעת אם להורות על העברתם של כספים אלה לקופת פשיטת הרגל, כל עוד לא הגיע המועד לתשלומם כקיצבה, בשל אירוע מזכה כזה או אחר {למשל, זיקנה או נכות}.

 

סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל הינו חלק מסדרה של סעיפי חוק בפקודת פשיטת הרגל ובדברי חקיקה נוספים, המגנים על נכסים מסויימים של חייב בפשיטת רגל.

 

כך, למשל, סעיף 85(1ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על-פי תוכנית חיסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר קבלת הסכמתו של הכונס הרשמי.

 

סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל מוסיף ומונה נכסים שאינם נכללים בגדר "נכסי פושט רגל" קרי, נכסים שאינם מוקנים לנאמן וממילא אינם ניתנים לחלוקה בין הנושים. הכוונה היא, בין היתר, לצרכי אוכל, ביגוד, כלי בית וריהוט, חיות מחמד וכיוצא בזה.

 

ניתן להוסיף ולהפנות לסעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל, שעניינו הגנה על סכומים הדרושים לחייב למחייתו.

 

הגנות על נכסים החיוניים לחייב בפשיטת רגל ועל נכסים בעלי אופי אישי וסמלי במיוחד נקבעו אף בחוקים נוספים. כך למשל, סעיף 311 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי זכותו של חייב לגימלה, המגיעה לו מהביטוח הלאומי, לא תוקנה לנאמן או לכונס הרשמי בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל. הוראה דומה נקבעה אף ביחס לעיטורים שהוענקו לחייב מעצם היותו חייל, שוטר או משרת בשירות בתי הסוהר. נכסים אלה אינם נכללים בגדר נכסי פושט הרגל {סעיף 16 לחוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל-1970; סעיף 19 לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-1972}.

 

חובה לציין, כי קיים שוני מסויים בין הוראת סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל לבין הוראות אחרות עליהן עמדנו לעיל, המגנות על נכסים שונים של החייב. זאת, בכל הנוגע להיקף ההגנה. כך, חלק מאותן הוראות קובעות במפורש כי נכסים מסויימים כלל לא יוקנו לנאמן {למשל, ההוראות הנוגעות לגימלה מהביטוח הלאומי ולעיטורים שהוענקו לחייב}. הוראות דין ספציפיות אלה גוברות על ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, ולפיה מוקנים נכסי החייב לנאמן עם ההכרזה על פשיטת הרגל וכן על ההוראה בסעיף 85(1) לפקודת פשיטת הרגל, לפיה מוקנים לנאמן גם נכסים שהחייב רכש או קיבל לפני הפטרו {היינו בתקופה שבין תחילת פשיטת הרגל לבין ההפטר}.

 

לעומת זאת, סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל, מסייג את כוחו של הנאמן להיפרע מאותם כספים המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל.

 

ההגדרה של "קופת גמל" אליה מפנה סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל, היא זו הקבועה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 {להלן ייקרא: "חוק קופות גמל"}. חוק זה הוא דבר החקיקה המרכזי המסדיר את פעילותן של קופות הגמל בישראל.

 

סעיף 1 לחוק הנ"ל מגדיר קופת גמל כ"קרן או תכנית ביטוח שניתן לגביהן אישור קופת גמל לפי הוראות סעיף 13". סעיף 13 לחוק קופות גמל מסמיך את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לאשר קרן כקופת גמל. הסעיף קובע כי אם נתקיימו התנאים לכך יאשר הממונה את הקרן ויסווגה כאחד מסוגי קופות הגמל המפורטות בסעיף.

 

כאמור לעיל, המחוקק קבע, בסעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל, כי העברת כספי קופת הגמל המיועדים כולם למטרת קיצבה או חלקם - לנאמן, תיבחן רק במועד תשלום הגימלה ובהתאם למצבו של החייב באותה העת.

 

לאור הנ"ל, חשוב מאוד להבחין בין מקרה שקופת הגמל הינה לקיצבה לבין מקרה שקופת הגמל איננה לקיצבה {לסוגי קופות הגמל ראה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; בעקבות תיקון מספר 3 לחוק קופות גמל (משנת 2007), נערכה בחוק אבחנה בין "קופת גמל משלמת לקיצבה" לבין "קופת גמל לא משלמת לקיצבה"}.

 

במקרה הראשון {קופת הגמל הינה לקיצבה}, אנו דוחים מימוש קופת הגמל עד ליום התשלום ובהתחשב במצבו של החייב באותה העת.

 

במקרה השני, קופת הגמל {שלא למטרת קיצבה}, ניתנת לפדיון בכל עת ואין כל צורך להמתין לפרעונה.

 

בית-המשפט בפרשת עו"ד שמואל צור קבע כי "קופת גמל למטרת קיצבה אינה חלק מהנכסים ברי החלוקה לעולם, תוביל למצב בו החייב יחזיק בגימלה קיצבה "שמנה" אשר תאפשר לו תנאי מחייב של שועי ארץ, תוך הותרת נושיו מנגד בלא כלום. פרשנות מעין זו, נוגדת את תכליתו של הליך פשיטת הרגל" {פש"ר (ת"א) 2548/99 עורך דין שמואל צור נ' וינטראוב ואח', תק-מח 2004(1), 2528 (2004)}.

 

תקנה 1 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, העוסקת בהגדרות קובעת כדלקמן:

 

" "קיצבה" - תשלומים תקופתיים המשולמים לעמית-עצמאי, לעמית-שכיר או לעובד זכאי של עמית מעביד בקופת גמל מרכזית לקיצבה, כהגדרתם בתקנה 49ה, או לזכאים לכך לאחר מות העמית על ידי קופת גמל, כמתחייב מתקנותיה, מדי חודש באופן רציף, בסכומים שווים או בסכומים שווים בצירוף תוספת הנובעת מהוראות שבתקנון הקופה לענין הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, ובקופת גמל לקיצבה שיש לה מנגנון לשמירה על איזון אקטוארי - בכפוף להוראות המנגנון האמור."

 

לפיכך, פוליסת ביטוח חיים המאפשרת למבוטח אך ורק תשלום חד פעמי אין היא בגדר קיצבה {פרשת עו"ד שמואל צור}.

 

פוליסה המאפשרת למבוטח לבחור בין קבלת תשלום חודשי {קיצבה} לבין קבלת סכום חד פעמי אין היא בגדר קיצבה שכן, הזכות לקבל סכום חד פעמי, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת קופת גמל לקיצבה לפיה המדובר בתשלומים תקופתיים בלבד ללא כל אפשרות אחרת {פרשת עו"ד שמואל צור}.

 

כך גם קבע כב' השופט שאהר אטרש בפרשת נשר נפתלי עו"ד {בש"א (נצ') 3115/06 נוג'דאת פאוזי (חייב) נ' נשר נפתלי עו"ד (הנאמן), תק-מח 2007(2), 7884 (2007)}. במקרה זה, עתר הנאמן למימוש פוליסות ביטוח המנהלים המתנהלות על שם החייב. מנגד, טען החייב כי המדובר בכספי תגמולים המוגנים ואין לממשם שכן הם מיועדים לקיצבה.

 

כב' השופט שאהר אטרש דחה טענות החייב וקבע כי במקרה דנן עסיקנן בתגמולים נזילים שניתן לפדות בתשלום חד פעמי ולפיכך אין הם בגדר קיצבה. לאור קביעה זו בחן כב' השופט שאהר אטרש את שיעור הכספים אשר יועבר לקופת פשיטת הרגל ובהתאם למצבו של החייב.

 

מן האמור עולה כי מקום בו מצויים בקופה כספים נזילים או ברי משיכה בסכום חד פעמי או שלחייב קיימת אפשרות לבחור בין קיצבה לבין סכום חד פעמי, הרי שאין המצב נופל בגדר סעיף 85(א1) לפקודה ולבית המשפט סמכות להורות על העברת הכספים לקופת הכינוס.

Powered By:Crafty Syntax

אני מסכימ/ה לתנאי השימוש באתר

כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ. השימוש באתר הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש ובכפוף לתנאי השימוש באתר (לחץ/י כאן). כניסה לתכנים באתר כמוה כהסכמה לתנאי השימוש באתר. 

למעלה