מצטערים, אין לך הרשאה להדפיס.

 

ניתן לרכוש מנוי לאתר בטלפון: 03-6186141.

 

מאמרים
או
וגם
או
נקה שדות

האם יש מקום לדחות בקשת חייב למתן צו כינוס בשל חוסר תום-לב הנובע מחובות בגין מזונות?

תאריך פרסום 06.06.13
עו"ד שלומי נרקיס

אין לשלול א-פריורי הליכי פשיטת רגל ממי שיש לו נושה אחד וגם לא ממי שהנושה העיקרי ו/או היחידי הוא בגין חוב מזונות שאינו בר הפטר.

אין ספק, כי העובדה שאדם "חוסך" מזונות מילדיו או מזוגתו עשויה להשפיע על בחינת תום-ליבו של חייב בהליכי פשיטת רגל, ובמיוחד כך כאשר בית-המשפט לא שוכנע שהייתה מניעה אמיתית לעמוד בפסיקת המזונות.

 

חייב אשר נמנע מלשלם מזונות לידיו אין מקום לראותו כמי שמתנהל בתום-לב {ראה למשל פש"ר (חי') 80/01 עמרם לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, טרם פורסם (2002)}.

 

יחד-עם-זאת, לא ניתן לומר כי עצם העובדה שחובו של אדם נובע, כולו או חלקו, ממזונות, שוללת מניה וביה את האפשרות לראות בו כמי שזכאי לבקש הליכי פשיטת רגל {ע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי, טרם פורסם (2010). נעיר כי בפרשה זו ניתן צו כינוס כנגד החייב כאשר חוב המזונות עמד על כ- 70% מכלל חובותיו}.

 

כלומר, אין לשלול א-פריורי הליכי פשיטת רגל ממי שיש לו נושה אחד וגם לא ממי שהנושה העיקרי ו/או היחידי הוא בגין חוב מזונות שאינו בר הפטר {פש"ר 8422-09-12 דרורה מור נ' יצחק מור ואח', טרם פורסם (2013)}.

 

לתשומת ליבנו כי לעיתים חסימת הליכי פשיטת הרגל בשלב של בקשה למתן צו כינוס תותיר את החייב מול חוב אסטרונומי מבחינתו שאין לו, וככל הנראה גם לא תהיה לו, כל יכולת לפרוע ולא יהא בה להועיל לנושים באופן ממשי.

 

זאת ועוד. אומנם, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל מורה כי צו הפטר אינו מפטיר חייב מחבות לפי פסק-דין שניתן בתובענת מזונות אולם הוראה זו כפופה לשיקול-הדעת של בית-המשפט והיא הנותנת, כי בשלב של בקשה למתן צו כינוס, שלא לסגור את הדלת בפני החייב ולאפשר בחינה מעמיקה של עניין זה בבואו העת.

 

ב- פש"ר 2058-12-09 {ודיסלב שוטקו נ' כונס הנכסים הרשמי, טרם פורסם (2010)} נדונה בפני בית-המשפט בקשה למתן צו כינוס.

 

כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשה משום שהחייב הצהיר על קיומם של שישה נושים וחוב כולל של כ- 196,000 ש"ח אך למעשה שניים מבין הנושים הם המוסד לביטוח לאומי וגרושתו של החייב הנושים בו סכום של 179,000 ש"ח בגין חוב מזונות. כלומר, לנושים האחרים חייב החייב סכום של 17,000 ש"ח בלבד.

 

בנסיבות אלה, טען כונס הנכסים הרשמי כי החייב לא יוכל לקבל הפטר שכן חוב מזונות איננו בר הפטר וגם הסדר נושים איננו חל לגביו ועל כן לדידו של כונס הנכסים הרשמי אין תוחלת בניהול הליכי פשיטת הרגל.

 

מנגד, החייב טען כי הגיע למבוי סתום שכן גרושתו הטילה עיקול על קצבת הנכות שלו ועל כן נבצר ממנו לשלם לא רק את חוב המזונות אלא גם את החוב לנושיו האחרים במסגרת תיק האיחוד ועל כן תיק האיחוד צפוי להיות מפוזר.

 

כב' השופט חגי ברנר סבר כי בנסיבות העניין לרבות מצבו הרפואי הקשה של החייב, הסובל, בין השאר, ממחלת איידס, ובשלב זה של ההליך ומבלי לקבוע מסמרות לגבי המשך ההליך מן הראוי לאפשר לחייב לבוא בפתחו של הליך פשיטת הרגל וליתן לו צו כינוס כמבוקש.

 

ב- פש"ר 30944-06-10 {אסולין דניאל נ כונס הנכסים הרשמי ואח', טרם פורסם 2012)} כב' השופטת ישראלה קראי-גירון דחתה בקשת חייב להכריזו כפושט רגל בקובעה כי חוב לרשויות המס כמו גם חוב מזונות, כל אחד מהם בפני עצמו אינו עילה שדי בה לכשעצמה להביא לדחיית בקשה להכרזת החייב פושט רגל שכן אך טבעי הוא כי אדם שנקלע למצב בו הוא מבקש להיכנס בשערי הליך פשיטת הרגל על-מנת לקבל הזדמנות לבנות את חייו מחדש לאחר הסדר מתקשה עובר להליך וייתכן כי אף במהלכו לעמוד בתשלומים שונים המוטלים עליו בין בכוח חוק {מיסים} ובין מכוח פסק-דין {מזונות}.

 

במקרה דנן, הסברי החייב לעניין מחדליו והיעדר הוכחה של ממש כי החייב עושה מאמץ להסיר מחדליו לשפר מצבו ולנקוט אמצעים להקטנת חובותיו בדין קדימה או לפרעון חוב מזונותיו מעתה ואילך, הביאו את כב' השופטת ישראלה קראי-גירון למסקנה כי אין ממש בטענת החייב.

 

יוער כי עסקינן, במקרה הנדון, בחייב שלא התנהל מלכתחילה כנדרש בהליך, איחר בהגשת דו"חות ופרע חובותיו לקופת הכינוס באיחור רק בסמוך לדיון בעניינו.

 

כב' השופטת ישראלה קראי-גירון דחתה טענת החייב שהסתמך על פרשת יוסף מקבילי בקובעה כי במקרה דנן עסקינן בחייב בן 45 שנים העובד למחייתו וללא כל בעיות בריאות. יתירה מזאת, החייב לא הוכיח כי קיימת לו מניעה של ממש לשלם מזונותיו וכי קיימת לו מניעה למקסם פוטנציאל השתכרותו.

 

ב- פש"ר 44715-02-10 {ואאל גנאים נ' כונס הנכסים הרשמי, טרם פורסם (2011)} קבעה כב' השופטת ישראלה קראי-גירון כי במקרה דנן לא רק שלא הוכחו כל נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן הגנה.

 

עוד נקבע כי "לא הוצגו נסיבות הנעוצות במצבו הכלכלי או הרפואי של החייב המצדיקות אי תשלום חוב המזונות. מדובר בחייב צעיר יחסית המשתכר למחייתו ולא בחייב שאין באפשרותו כלל לשלם חובותיו. מדובר בחייב הטוען בדו"חות חודשיים להוצאות בסך 2,000 ש"ח ועל סמך תגובת בא-כוחו חלקן בגין רכישת מתנות לילדיו שעה שהוא נפגש עימם. מדוע איפוא לא יפרע חייב כזה חובות בגין מזונות ששילם בעבורו גורם אחר – המוסד לביטוח לאומי כדי לאפשר לידיו רווחה כלכלית?".

 

יוער כי עסקינן, במקרה הנדון, בחייב שלא הוכיח התנהגות תמת לב במהלך ההליך. כבר מתחילת ההליך כשל החייב מלהודיע במועד לנושיו על קיומו של צו הכינוס והכשיל בפועל הליך הגשת תביעת חוב. החייב גם לא המציא דו"חות מפורטים בלוויית מסמכים כנדרש ואלו הומצאו, אם בכלל ובאיחור דבר שהכשיל גם הוא היכולת לבדוק טענותיו היסודיות.

Powered By:Crafty Syntax

אני מסכימ/ה לתנאי השימוש באתר

כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ. השימוש באתר הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש ובכפוף לתנאי השימוש באתר (לחץ/י כאן). כניסה לתכנים באתר כמוה כהסכמה לתנאי השימוש באתר. 

למעלה