לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

חלק ג' לחוק חדלות פירעון עוסק בחדלות פירעון של חייב שהוא יחיד. היחיד הוא אישיות משפטית טבעית. דיני חדלות הפירעון של יחיד הוסדרה בעבר בפקודת פשיטת הרגל.

פקודת פשיטת הרגל היא פקודה מנדטורית שנחקקה בשנת 1936. לאורך השנים נערכו בפקודה הנ"ל כמה תיקונים נקודתיים, ובשנת 1980 יצא לה נוסח חדש (פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980), אך מעולם לא נערכה בה רפורמה מקיפה. הדין האנגלי שעליו מבוססת פקודת פשיטת הרגל הוחלף בשנת 1986 בחוק מודרני, אך החוק הישראלי שימר את הדין האנגלי המיושן.

מאז חקיקת פקודת פשיטת הרגל חלה התפתחות בתפיסת התכליות של דיני חדלות פירעון של יחידים. בעוד שבעבר התכלית העיקרית של דיני חדלות הפירעון של יחידים היתה השאת ערך החוב שייפרע לנושים, עם השנים התכלית של שיקומו הכלכלי של היחיד הלכה ותפסה מקום מרכזי במטרות של דיני חדלות הפירעון וכך החוק החדש ביטל את פקודת פשיטת הרגל.

חוק חדלות פירעון מהווה שלב נוסף בהתפתחות ערך השיקום כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים.

לערך השיקום יתרונות כלכליים רבים אך מטרתו העיקרית היא ערכית. היא נועדה להעניק לחייב הזדמנות נוספת. השיקום הכלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ויש לו תרומה במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה.

הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת גם משינוי תפיסתי בהנחות היסוד של הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש חוק חדלות פירעון לקדם.

לכן, יש לראות את חדלות הפירעון ככשל אשראי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו.

אכן, ייתכנו מקרים של חדלות פירעון הנובעת מהתנהלות פסולה כמו גם מקרים של חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באמצעות הרתעה וכלי אכיפה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע הסדרים לעניין זה ואף מעניק לממונה כלי אכיפה חדשים לצורך כך. ואולם אין להשליך מכך על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או כמי שמנהלים בחוסר תום-לב.

התכליות של דיני חדלות הפירעון לגבי חייבים יחידים בהשוואה לתכליותיהם לגבי חייבים שהם תאגידים, דומות, אך לא זהות. בשני המקרים, התכליות הן השאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכן שיקומו הכלכלי של החייב ככל האפשר.

ואולם, תכלית השיקום הכלכלי לגבי תאגיד משרתת בעיקר את טובת הנושים, שיוכלו להיפרע משיעור גדול יותר של חובם אם התאגיד ישוקם ואף להמשיך בעסקים עימו. כמו-כן, יש בה תועלת משקית רחבה.

לעומת-זאת, במקרה של חייב שהוא יחיד לשיקומו הכלכלי של היחיד מטרה נוספת וייחודית, והיא לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש. זאת לא רק בשל התועלת המשקית והחברתית הגלומה בכך, אלא לתועלת היחיד עצמו.

ייחודו של הספר שהוא מעמיד אחד מול השני את הוראות החוק החדש וכן את הדין הישן (שכן עדיין מתקיימים הליכים בהתאם לדין הישן (לפי פקודת פשיטת הרגל)). כמו-כן, מובאת פסיקת בתי-המשפט לאור החוק החדש.