אין מקום ככלל לדון בבקשה להגדלת היקף גוף הערעור עובר להגשת הערעור עצמו, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד.

לפי הוראת תקנה 161(1) לתקסד"א, ניתן להמציא לבעל דין מסמך אלקטרוני, ובכלל זה החלטות שיפוטיות, לכתובת הדואר האלקטרוני שצויינה על ידו בכתבי טענותיו או לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה על ידו לבית-המשפט. 

לפי התיעוד במערכת "נט המשפט" פסק-הדין הומצאה לבא-כוח המבקש עוד ביום הינתנו, באמצעות המצאה אלקטרונית, והוא אף צפה בו ביום ההמצאה. 

טענת המבקשים כי ההחלטה לא הובאה לידיעתם על-ידי בא-כוחם הקודם אינה מקימה עילה למתן הארכת מועד, שהרי בפסיקה כבר נקבע כי תקלות או אי הבנות ביחסים שבין בעל-דין לבין בא-כוחו אינן מהוות, ברגיל, "טעם מיוחד" להארכת מועד.

בנסיבות המקרה יש מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשתו וזאת נוכח מורכבות הסוגיה הנוגעת ליישום הוראת המעבר הקבועה בתקנה 180(ג) לתקסד"א החדשות.

האם מוסמך בית-המשפט למנוע מאדם לנקוט הליכים משפטיים בערכאות שיפוטיות בישראל?

אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.

כאשר מבוקש להורות על איחוד הדיון בהליכים המתנהלים באותו מחוז שיפוט, לא יפעיל ככלל בית המשפט העליון את סמכותו לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

כלל ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותו אירוע הצפה. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

המבקש הפנה לעניין זה להלכה הפסוקה שלפיה יש להורות על עיכוב ביצוע כאשר קיים חשש לגבי חוסנו הכלכלי של הזוכה; או חשש להתמוטטות כלכלית של החייב.