בעל דין המבקש כי יושבו לידיו הוצאות אותן הוציא לטענתו בהליך משפטי נדרש להוכיח: כי ההוצאות הנטענות אכן הוצאו על ידו בפועל או שהתחייב להוציאן; כי מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות שהיו דרושות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין.

הנתבע קיבל אינספור הזדמנויות להסיר מחדלו באי-המצאת הסרטונים לעיונה של התובעת ולא עשה וזאת ללא כל צידוק סביר ולמעשה ללא צידוק ככלל. כתב ההגנה נמחק. 

מחיקת כתב הגנה - לא בכל יום נתבעת מתעלמת פעם אחר פעם מצווים שניתנים בעניינה ומאלצת את התובע לפנות שוב ושוב לבית-המשפט.

ניהול שלב שמיעת הראיות, מבלי שבעל דין מניח מסד עובדתי שונה, נוסף מזה שהונח בשלב תחשיבי הנזק, מתוך אדישות או שוויון נפש לתוספת העלות שתוטל על הצד שכנגד בשל יתרת האגרה שתושת עליו בתום ההליך, נופלת להגדרה של שימוש לרעה בהליכי משפט ובניהול בלתי-מידתי של ההליך ביחס לעלותו. 

הכלל הוא שכאשר התקנות שותקות בעניין מסוים, יש לפנות לספרות או לפסיקה רלוונטית.

השגה על החלטת המזכיר המשפטי - על-אף שסכומה של התביעה מתאים להליך סדר דין מהיר יש לקבל את התביעה כפי שהוגשה - מסלול רגיל.

תקנה 176 לתקנות הדנה בסמכותו של בית-המשפט למתן הוראות מבחינה בין שני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועים בחיקוק - ניתנים להארכה בהתקיימם של טעמים מיוחדים; אלה שנקבעו על-ידי בית-המשפט - ניתנים להארכה לפי שיקול-דעתו של בית-המשפט.

אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.

כאשר מבוקש להורות על איחוד הדיון בהליכים המתנהלים באותו מחוז שיפוט, לא יפעיל ככלל בית המשפט העליון את סמכותו לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי נדרשים טעמים מיוחדים לצורך הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, ובכלל זה להגשת ערעור משיב. אין חולק בענייננו כי ערעור המשיבים הוגש באיחור, קרי ביום 14.11.2024. אולם, הצדדים נחלקו ביחס למועד שעד אליו היה על המשיבים להגיש את ערעורם ומשכך ביחס למשך הארכה  המתבקשת.