סדר דין מקוצר בעין המשפט הישראלי

לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

ההליך של סדר דין מקוצר נועד לאפשר מסלול לדיון מהיר בתביעות מסויימות. מדובר, בתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו-של-יום יזכה התובע בתביעתו. היינו, מדובר בתביעות בהן על פני הדברים יש לתובע עילת תביעה מבוססת ומוצקה. הנחת יסוד זאת מצדיקה הטלת מגבלות מסויימות על זכות הגישה לערכאות של הנתבע.

מלאכת העיצוב של ההלכה בתביעות אלה נעשתה על-ידי ההלכות המחייבות של בית-המשפט העליון. אולם העיצוב דה-פקטו ויישום הלכות אלה נעשה בידי הערכאות הנמוכות ובעיקר על-ידי הרשמים/מות והרשמים/מות הבכירים.

מכאן חשיבותו הרבה של החיבור המשפטי המקיף הכולל מאות תמציות של פסיקת ההלכות של הערכאות הגבוהות ושל הרשמים/מות והרשמים/מות הבכירים כאמור. זהו החיבור המשפטי היחידי המקיף והמעודכן ל- 2018 המכיל חומר כה רב של פסיקות בנושא.

מבנה הספר הינו כזה שהוא מכיל דברי הסבר מפורטים הנסמכים על ההלכות המחייבות ודברי מלומדי המשפט ולאחריהן מאות תמציות ההלכה הכוללות בתוכן, בין היתר את פסקי-הדין וציטוטי המלומדים עליהם סמכו בתי-המשפט את פסיקותיהם.

ככזה הספר יהפוך למכשיר רב עזר לעורך-הדין ולמשפטן בניווט הכנת התביעה וההגנה וכן לשקידתו על ניסוח משפטי וראוי של כתבי הטענות, בשפה סדורה המבהירה את עילת התביעה ואת כתב הטענות בכלל. הספר מוגש בכריכה קשה ומעודכן לחודש 03/18.

מבין הנושאים בספר:

תביעות לסכום קצוב, בריבית או בלי ריבית; ראיות בכתב; ראשית ראיה; קבילות רשומה מוסדית; תביעות תאגידי בנקים; תביעות רשות מקרקעי ישראל;

תביעות מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; תביעות מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;

תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על-פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;

בקשה למחיקת כותרת; תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

דרך ההגשה; בקשת רשות להתגונן; הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה לרבות בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד,

ואם נגד חלקה - איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה; בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר,

ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד; באין התגוננות יינתן פסק-דין לטובת התובע; צו עיקול;

רשות להתגונן יכולה להיות מותנית ועוד נושאים רבים אחרים.