פרק ג': הסמכות

סעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"55. הסמכות

(א) בית-משפט לעניינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.

(ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית-משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית-משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית-משפט לעניינים מקומיים."

התוספת השלישית לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 מפרטת את החוקים הבאים: חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963; חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, התשי"ט-1959; חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; פקודת בריאות העם, 1940; חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; פקודת העיריות (אספקת מים), 1936; חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964; חוק לימוד חובה, התש"ט-1949; חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1963; חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962; פקודת הכלבת; סעיפים 195, 196 ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983; פקודת המכרות; חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984; תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974; תקנות שימור חיפה (אגף הכרמל), 1943; תקנות התעבורה (סדרי תנועה ושמירת הבטחון בכרמלית בחיפה), התשכ"א-1961; תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975; חוק חג המצות (איסור חמץ), התשמ"ו-1986; חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987; חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986; חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993; חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשנ"ט-1969; חוק המים, התשי"ט-1959; חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002; חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997; תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960; חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966; חוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, לעניין עבירות לפי סעיפים 15 ו- 16ב; חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994; חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, לעניין עבירות לפי סעיף 18(א)(3) ולפי סעיף 19 לעניין העבירות האמורות בפרט זה; חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007, לעניין עבירות לפי סעיף 15(א)(1), (3) ו- (4), לפי סעיף 15(א)(5) לחוק האמור - לעניין רישום לפי סעיף 9(ב), ולפי סעיף 16 לעניין העבירות האמורות בפרט זה; פקודת היערות; חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956; חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004; חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006; חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, לעניין עבירות לפי סעיף 31(א)(1) או (2), (ב)(2) ו- (ג)(2) וכן עבירות לפי סעיף 32 לחוק האמור לעניין העבירות האמורות; סעיף 27א1 לפקודת התעבורה; חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016.

בהתאם לסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט, הסמכות הייחודית לדון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק תכנון הבניה, מסורה לבית-המשפט לעניינים מקומיים.

ב- רע"א 2747/08 {יעקב שאוליאן ואח' נ' רונית חורש ואח', תק-על 2008(3), 2785 (2008)} קבע בית-המשפט כי "המסקנה אליה הגיע בית-המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם ההסדר החקיקתי הקיים ועם הפסיקה הרלבנטית. סמכותו של בית-המשפט לעניינים מקומיים מעוגנת בסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט, במסגרתה נכללת הסמכות לדון בעבירות לפי חוקי עזר, בכללן עבירות חניה".

ב- ת"ק (יר') 2332/08 {מזל דיין ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו - אגף החניה, תק-של 2008(3), 9249 (2008)} קבע בית-המשפט כי "הואיל והתובעת לא שילמה את הקנס במועד, הרי שבהתאם להוראת סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, וסעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, רואים אותה כאילו הורשעה בבית-המשפט לעניינים מקומיים, ונגזר עליה הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס. מכאן, שכרגע תלויה ועומדת נגד התובעת הרשעה אשר עונש בצידה. לפיכך, אם התובעת מבקשת לבטל את ההרשעה והקנס, עליה לפעול בדרך אותה מתווה החוק הפלילי, ככל שדרך זו עדיין פתוחה בפניה, ואין היא יכולה "לעקוף" את דרך המלך, על-ידי הגשת תביעה אזרחית".

ב- ת"ק (ת"א-יפו) 2641-04-08 {יצחק יערי נ' עיריית תל-אביב-יפו, תק-של 2008(3), 5787 (2008)} קבע בית-המשפט כי "מקור הקנסות הוא כאמור בדו"חות חניה של רכב התובע ואלה מוטלים מכוח חוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. הסמכות לדון בעבירות לפי פקודת העיריות וחוקי העזר שהוחקו מכוחה מסורה לבית-משפט לעניינים מקומיים מכוח הוראת סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. לפיכך הסמכות לדון בשאלה אם בוצעה עבירה ו/או אם יש למבצע העבירה הגנה מוכרת בחוק ו/או אם התיישנה העבירה, מסורה לבית-המשפט לעניינים מקומיים וכנגזרת של הסמכות הנ"ל ומכח סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מסורה לו גם הסמכות להפחית או לבטל את תוספת הפיגורים שהתווספה לקנס המקורי".

ב- ה"פ (ת"א-יפו) 200777/04 {אסולין רפאל נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', תק-של 2008(2), 14018 (2008)} קבע בית-המשפט כי "אין לתקוף בהליך אזרחי, תוצאותיו של הליך פלילי". לפיכך, הורה בית-המשפט על "העברת הדיון ביחס למשיבה 1 לבית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, המוסמך לדון בעניין שבין המבקש למשיבה 1".

ב- בש"א (עכו) 4843/07 {עיריית עכו נ' ליסקאר רם בע"מ, תק-של 2008(1), 3602 (2008)} קבע בית-המשפט כי "באשר לטענה כי הסמכות לדון בעתירה כנגד הדו"חות שרשמה המבקשת נתונה היא לבית-משפט לעניינים מקומיים, הרי שסמכותו של בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסדרת בסעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ומכאן, בית-המשפט לעניינים מקומיים הוא המוסמך לדון בעבירות נשוא הדו"חות הנטענות בתובענה ואשר נרשמו לפי חוק עזר לעכו, כפי שעולה מנספח ד' לבקשה לסעד זמני. יחד-עם-זאת, מצאתי כי בית-משפט השלום בעכו מוסמך אף הוא לדון בבקשה לביטול קנסות שהוטלו, וזאת מכוח סעיף 51(א)(1) לחוק בתי-המשפט הנ"ל, וכן לאור סעיף 58 לחוק" הקובע כי "אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית-משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55".

מפסק-דין זה עולה כי בית-משפט השלום מוסמך אף הוא לדון בעבירות לפי פקודת הראיות, החוקים המתוארים בסעיף 55 לחוק בתי-המשפט, ובכל עבירה שעניינה בסמכות בית-משפט לעניינים מקומיים.

ב- ב"ש (קר') 24/07 {גילי יאסו נ' עיריית קריית אתא, תק-של 2007(4) 25809 (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה ו"מדובר בעבירות על-פי חוקי העזר העירוניים, בית-משפט זה הוא בית-המשפט לעניינים מקומיים, על-פי האמור בסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט... לאור כל האמור לעיל, ומשסמכותי לדון בבקשה לביטול הדו"ח/ההרשעה, כבית-משפט לעניינים מקומיים ובהיעדר ראיה על מסירת הדו"ח כדין, אני מבטלת דו"ח החניה".

ב- ת"א (חי') 5253/07 {אביתן שי נ' עיריית חיפה-אכיפת הגביה ואח', תק-של 2007(3), 7378 (2007)} קבע בית-המשפט כי "משעסקינן כאן בעבירת חניה שנקבעה בחוק עזר עירוני, הסמכות לדון בבקשות כאמור נתונה לבית-המשפט לעניינים מקומיים אשר לו הסמכות היחודית לדון בעבירות לפי פקודת העיריות ולפי צווים וחוקי עזר, לפי סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. ודוק, גם אם החמיץ התובע את המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול ההרשעה, וגם אם נחסמה זה מכבר בפני התובע הדרך לפנות לבית-המשפט לעניינים מקומיים, אין לו להלין אלא על עצמו ומכל מקום אין בכך להקנות סמכות עניינית לבית-משפט זה".

ב- ע"פ (חי') 1387/06 {אברהם גרשון נ' עיריית חיפה, תק-מח 2007(1), 1413 (2007)} קבע בית-המשפט:

"עם-זאת, דין הערעור להידחות לגופו של עניין. ההליך הנכון אשר היה על המערער לנקוט בו הוא במסגרת של עתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים, שהוא המוסמך לדון בעתירות בעניינים מסוג זה שבפני. אמנם קו התפר שבין סמכותו של בית-משפט לעניינים מקומיים ובית-המשפט לעניינים מינהליים אינו ברור כלל ועיקר.

לכאורה מוסמך בית-משפט לעניינים מקומיים לדון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון והבניה, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם וכן בעבירות לפי חיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות וצווים וחוקי עזר על-פיהם (ראה סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט).

בית-משפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעניינים הקשורים לרישוי עסקים.

במקרה זה עניין הסדרת הרוכלות הוא למעשה, ככל שהדבר נוגע למחלוקת האמיתית והמהותית שבין הצדדים, מחלוקת שעניינה מעין רישוי עיסוק. בהתאם סבור אני כי במקרה זה, כאשר הסעד האמיתי הוא סעד בעל אופי מינהלי ועניינו החלטה מינהלית, כי אז הסמכות לדון בו מסורה לבית-המשפט לעניינים מינהליים...

כאשר במקרה זה מכוונת בקשת המערער כנגד הליך שעניינו הפעלת סמכות מינהלית, שבבסיסה קרובה יותר לעניינים של רישוי עסקים, סבור אני כי ההליך הנכון אינו במסגרת בקשה לבית-משפט לעניינים מקומיים אלא במסגרת של עתירה מינהלית.

מטעם זה סבור אני כי צדק בית-משפט קמא כאשר דחה לגופו של דבר, מטעם חוסר סמכות, את בקשתו של המערער."