כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ
www.ozar-law.co.il

בש"א 2581/21 (עליון) אדוורד נ' בנימין מעוז ואח'
תאריך פרסום
   29.04.21
יישוב
   ירושלים
רשמת
   דר להב

בהתאם לתקנה 176(ב) לתקסד"א החדשות, המבקש להאריך מועד נדרש להראות "טעם מיוחד לכך". בכך, לא שינו תקסד"א החדשות מן ההסדר שהיה קבוע בתקנה 528 לתקסד"א הישנות (תשמ"ד). 

החלטה

 

1. לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיא השופטת א' כהן) מיום 4.2.2021 בע"א 40077-06-20, שבו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ש' הינדה) מיום 2.2.2020 בתא"מ 51106-01-18.

 

2. המבקש עותר להאריך את המועד כאמור, בשבעה ימים, משום שהוא מתגורר דרך קבע באוקראינה, ועל רקע ההגבלות שהוטלו על תושבי אוקראינה בשל התפרצות מגפת הקורונה. נוכח המרחק הפיסי והקושי בהגשת המסמכים, חושש המבקש כי לא יעלה בידו להביא למסירת הערעור במועד. בבקשה נטען, כי אין חשש לפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבים, שכן במסגרת תצהיר שהגיש בתיק אחר (ת"ט 75509-12-19) הודיע המבקש על כוונתו להגיש בקשת רשות ערעור וממילא, כך נטען, הבקשה דנן מוגשת בתוך מסגרת הזמן הקבועה בדין להגשת בקשת הרשות לערער ואין במספר ימים בודדים כדי לשנות לרעה את מצבם המהותי או הדיוני של המשיבים.

 

3. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור ומבלי שניתן נימוק מדוע לא היה באפשרותו של המבקש להגיש את הבקשה במועד הקבוע בדין. עוד מדגישים המשיבים כי מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", כאשר בשתי הערכאות הקודמות נדחתה התביעה בעיקר מטעמים שבעובדה. לטענתם, מדובר בתובע סדרתי, הנטפל לקשישים, ומגיש נגדם תביעות בגין סכומים שהלווה בריבית לא חוקית למטפלות שלהם.

 

4. תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין החדשות) קובעת כי המועד להגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור הוא ששים ימים מיום המצאת ההחלטה השיפוטית מושא ההליך הערעורי. כמו כן, בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין החדשות, המבקש להאריך מועד זה נדרש להראות "טעם מיוחד לכך". בכך, לא שינו תקנות סדר הדין החדשות מן ההסדר שהיה קבוע בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (השוו, בש"א 1410/21 מנשה נ' עמי עד הנדסה ופיקוח בע"מ (10.3.2021)).

 

5. במקרה דנן, ה"טעם" שעליו מצביע המבקש הוא הריחוק הפיסי שבעטיו חושש הוא כי יאחר את המועד להגשת ההליך. אלא שלרשותו של המבקש עמדו 60 ימים, והוא לא הרים את הנטל להראות מדוע בתוך פרק זמן זה (שהוארך פי שתיים במסגרת תקנות סדר הדין החדשות) לא היה סיפק בידו לערוך את בקשת רשות הערעור וכן לדאוג להגישה במועד. ודוק, הטענה כי לא נפגע אינטרס ההסתמכות של המשיבים אין בה ממש, הן משום שפסק הדין ניתן ביום 4.2.2021 (לא נאמר בבקשה דבר בנוגע למועד ההמצאה למבקש, ולכן יצאתי מנקודת הנחה כי הוא הומצא לו במועד זה) ולפיכך הבקשה דנן הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור, בניגוד לאמור בבקשה. זאת ועוד, אותו תצהיר נטען שבו הודיע המבקש על כוונתו להגיש בקשת רשות ערעור, צורף באופן חלקי, לא ידוע מתי הוגש, וכפי הנראה לא מדובר בהליך שהמשיבים הם צד לו, כך שאין בו כדי לחתור תחת אינטרס ההסתמכות שהתגבש אצלם לסופיות ההליך. לכל אלה יש להוסיף, כי על פני הדברים, סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת – הליך ב"גלגול שלישי, על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר אימץ קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית – אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת (השוו, בש"א 2938/17 פלוני נ' פלוני (10.1.2018)).

 

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 750 ש"ח.

 

ניתנה היום, ‏י"ז באייר התשפ"א (‏29.4.2021).


כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ