לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

ביצוע עבירות כלכליות תוך שליחת יד לקופה הציבורית נתפסים כבעלי חומרה יתירה. לנוכח כך הותוותה מדיניות ענישה עקבית ומחמירה בכלל רכיבי הענישה, כאשר מרכז הכובד הינו האינטרס הציבורי, הגובר על פני האינטרס הפרטי של נאשם זה או אחר.

בתי-המשפט לערכאותיהם חזרו והדגישו לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. 

העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. 

לפיכך, על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה.

הספר מנתח את עבירות מס ערך מוסף ומס הכנסה תוך מתן הסברים מפורטים ודוגמאות מן הפסיקה לרבות שיקולי ענישה בתחומים אלה.