שאלת חיובו של אדם במזונות ילדיו הנמצאים במשמורת משותפת חוזרת ועולה, חדשות לבקרים, על שולחנם של בתי-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני נוכח התרבות המקרים, בשנים האחרונות, בהם חולקים הילדים הקטינים את זמני שהותם באופן שווה אצל כל אחד מהוריהם.

כפי שנראה בסמגרת חיבור מקיף ויסודי זה, תשובה לשאלה זו אינה פשוטה וקשורה קשר הדוק לדין החל במדינת ישראל על מזונות קטינים והיישום הנכון של דין זה במצבים אלה.

זמני השהות של האב עם ילדיו, שהמשמורת עליהם נמסרה לאם, אמורים להילקח בחשבון עת מחייבים אותו במזונותיהם. בזמן שהותם עימו הוא נושא ישירות במזונותיהם ובסיפוק צרכי מדורם. כשהילדים שוהים עם האב פעמיים בשבוע ללא לינה או עם לינה וכל סוף שבוע שני, קצר או ארוך, גם אז יש לקחת בחשבון, במסגרת חיובו במזונות, את העובדה כי במהלך פרקי זמן אלה הוא נושא ישירות במזונותיהם.

קל וחומר במשמורת משותפת בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים שווה. זאת ועוד. לצורך החיוב במזונות על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים באשר לצרכי הקטינים שעניינם עומד לדיון, תוך הבחנה בין צרכים הכרחיים וצרכים שמעבר לכך כמו גם ממצאים עובדתיים בנוגע להכנסות ההורים - האב והאם. בכל אלה ועוד עוסק חיבור מקיף ויסודי זה.