להשארת פרטים - לחץ/י כאן.

במסגרת חיבור חדשני וייחודי זה המחברת עוסקת בסוגיה מרכזית בדיני ההוצאה לפועל ובסדרי הדין האזרחי, והיא הליך בקשת רשות להתגונן.

זהו המסלול שבו חייב או נתבע, שמוגשת נגדו בקשה לביצוע שטר, למשל,  או בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (לפי חוק ההוצאה לפועל), יכול להתנגד להליכים אלה ולטעון כי יש לו הגנה עניינית.

כיום, הליך זה קבוע בתקנה 20 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 והוא המפתח הדיוני המאפשר לנתבע לקבל את "יומו בבית-המשפט".

בנוסף, חיבור זה יסקור את השלבים השונים במסגרת בקשת רשות להתגונן:

שלב ראשון - ההתנגדות: החייב מגיש התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל והתיק מועבר לבית-המשפט לדיון בבקשת רשות להתגונן.

שלב שני - הדיון: בית-המשפט בוחן, לרוב על יסוד התצהיר שהוגש על-ידי הנתבע, ולעיתים גם על יסוד חקירת המצהיר, האם לנתבע יש הגנה אפשרית ולו "לכאורה".

שלב שלישי - התוצאה:

אם ניתנה רשות להתגונן - התיק הופך ל"תובענה רגילה" (אזרחית או כספית) ומתנהל מכאן ואילך לפי סדרי הדין הרגילים, כאשר הבקשה לביצוע הופכת לכתב תביעה והתצהיר של הנתבע הופך לכתב הגנה;

אם נדחתה הבקשה - התיק חוזר ללשכת ההוצאה לפועל להמשך הליכי הגביה כנגד הנתבע/החייב.

ככלל, בקשת רשות להתגונן היא מכשיר שנועד לאזן בין הצורך ביעילות גביית חובות (ומניעת הגנות סרק) לבין זכות יסוד של כל אדם להעלות טענות הגנה אמיתיות כנגד דרישת חוב המופנית כלפיו. בכל אלה ועוד עוסק חיבור זה.