מצטערים, אין לך הרשאה להדפיס.

 

ניתן לרכוש מנוי לאתר בטלפון: 03-6186141.

 

ציטטו אותנו

כב' השופטת כוכבה לוי ב- תא"ק (ת"א) 74113/04 בנק טפחות סניף תל אביב נ' חליל מסארוה מיום 17.6.14:

 

"כוחה של ראיה נסיבתית מותנה בהעדר הסבר סביר ותמים אחר שבכוחו להשמיט את הבסיס מתחת למסקנה ההגיונית האחת והיחידה והלכאורית, המתחייבת מן הנסיבות (... ראו גם בספרו המקיף של עו"ד מאיר זנטי, דיני ראיות הלכה למעשה (אוצר המשפט, תשס"ה), כרך שני, בעמ' 1277 - 1286)."

 

כב' הרשמת הבכירה צבייה גרדשטיין פפקין ב- תא"מ (רמלה) 50400-07-11 מרים אסולין נ' נטליה ארכיפוב ואח' (2012):

 

"מה השפעה יש למעשהו של שמעון אשר רשם את זמן הפרעון "25 באפריל 1963" בשטר, לאחר שהמסמך כבר הוצא מרשות עושה השטר והוא בידו? ברי, כי לא הרי שטר החל עם דרישה, כהרי שטר החל בתאריך פלוני הנקוב בו. שטר החל עם דרישה יכול שיתיישן כעבור 7 שנים אחרי תאריך הוצאתו, שכן האוחז יכול היה לדרוש את פרעונו מיד עם הוצאתו, אך שטר הנושא זמן פרעון מסויים, אינו מתיישן אלא כעבור שבע שנים מאותו זמן."

 

גם הפסיקה אותה הגישה לי ב"כ הנתבעים במועד הדיון, ככל שמתייחסת למועד הפרעון ולהתיישנות נכתב בה:

 

"המועד להתחלת מירוץ ההתיישנות בשטר שניתן לביטחון, אינו מועד הוצאתו, אלא המועד בו, על פיה הסכם בין הצדדים, היה רשאי הנושה לדרוש את פרעון השטר"

 

(ראה בספרם של ש' נרקיס וא' מרקוס פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי הלכה למעשה, בעמ' 271)."

 

כב' השופטת חנית פינצ'וק-אלט ב- ת"א (ת"א) 39222-09-12 {איגוד ליסינג בע"מ נ' א. חזן (19.08.13)}:

 

"12. מבחן "זהות העילה" לעניין טענת מעשה בית דין הוא מבחן רחב. על כך נכתב בספרה של עו"ד איריס מרקוס "מעשה בית דין – השתק עילה והשתק פלוגתא הלכה למעשה", אוצר המשפט, התשע"א - 2011, עמ' 15 - 17:

 

" 'מבחן זהות העילה' לענין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת... יוצא איפוא, שגבולותיה של העילה , בעניין הכלל בו עסקינן, הינם רחבים ומעשה בית דין, כפי שנקבע, יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה"."

 

דו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בשיראל, חשוון התשע"ג (אוקטובר 2012):

 

"חובת המזונות מצטמצמת כאמור ל"צרכיו ההכרחיים" של הילד, דהיינו מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות בית והוצאות רפואיות (לרבות הוצאות רפואיות מיוחדות הנובעות ממצבו של הילד; ראו שלומי נרקיס, דיני משפחה בעין המשפט, 254, תוספת רביעית, 2010)".

 

כב' השופט צבי דותן ב- ת"א 21241-06-09 משאות הגולן נ' צבי קרבס ואח' (29.1.10):

 

"... וכן עו"ד א' מרקוס, "דיני הרמת מסך בראי חוק החברות, דין ומהות", הוצאת אוצר המשפט, התשס"ט-2009, הקובעת, בעמ' 24, כי "לכל בית משפט הדן בסכסוך בין חברה לבין צדדים אחרים קיימת הסמכות לדון בסוגיית הרמת מסך").

 

כב' השופט דוד חשין ב- ת"א 1448/97 הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' נ' א' אפשטיין ובניו (ישראל) בע"מ ואח' (21.4.09):

 

"מן המותר לומר כי "אין בהימנעות בית המשפט מלקבוע את מספר העמודים בסיכומים כדי לתת יד חופשית, ולאפשר סיכומים בכל אורך שייראה לו לב"כ הצדדים (א' ליכט, סדר הדין האזרחי הלכה למעשה, אוצר המשפט הוצאה לאור, בעמ' 1257)...".

 

כב' השופטת אביגיל כהן ב- ת"א 11996-03-10 בן יאיר טליה ואח' נ' נטלי הראל (20.10.10):

 

"ט. בספרה של עו"ד אורית ג'קמן-לדאני, קטינים, נוער, חסרי ישע ופקיד סעד בבית המשפט לענייני משפחה ונוער (אוצר המשפט, 2007), בעמ' 214 מוסבר כי התסקיר נועד להציג בפני בית המשפט תמונה רחבה ככל הניתן בנוגע למצבו של הקטין...".

 

כב' השופטת רננה גלפז מוקדי ב- תא"מ 17230-09-09 חברת גב ים לקרקעות בע"מ נ' חברת זכוכית דרום (1982) בע"מ ואח' (15.3.11):

 

"אבהיר עוד כי זכות הקיזוז נתונה לשני הצדדים, ללא אבחנה מי הוא הנפגע ומי הוא המפר יש לבחון, בפן מהותי, האם קיימת זכות קיזוז שכן אם קיימת, הרי שזו אחת מן הדרכים לפקיעתו של חוב. בהנחה שקיימת הזכות המהותית, הרי שבהינתן התשתית העובדתית הראויה על ידי הטוען לקיזוז, יש לבצע הקיזוז כפי שהוכח (ראה בספרה של עו"ד א' מרקוס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה (הוצ' אוצר המשפט), בעמ' 660, 661)".

 

כב' השופטת רננה גלפז מוקדי ב- ת"ק 25771-06-10 רחל בן חמו ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (31.1.11):

 

"הזכות לפיצויים, מותנית, כמובן, בהוכחת נזק שנגרם לתובע כתוצאה מן ההפרה (א' מרקוס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט", עמ' 90-81)".

 

כב' השופט יצחק שמעוני ב- ש' 112-08 עדינה אלקיים ואח' נ' אדוארד בורוכוב (18.5.11):

 

"מהפסיקה עולה כי דייר מוגן אינו רשאי לוותר בחוזה או להתנות על הזכויות שיש לו לפי החוק... (... ובספרו של עו"ד ע' חרלף, שאלות ותשובות בחוק הגנת הדייר, מהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת, הוצאת אוצר המשפט, בעמ' 21)".

 

בית הדין הרבני חיפה בתיק מס' 895952-2 (רבני) פלוני נ' פלונית, תק-רב 2013(1), 298 (2013):

 

"משמורת והסדרי ראייה; "נושא החזקתם של ילדים הוא נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין... החזקת ילדים נחשבים ל"עניין הכרוך בתביעת הגירושין" לפי ס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים והם בשיפוט ייחודי של בתי הדין הרבניים... הפסיקה חזרה וקבעה, בבחינת הלכה מושרשת, כי החזקת ילדים כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין. לכן, למעט בחינת כנות תביעת הגירושין עצמה, איננו נדרשים למבחן הכריכה המשולש הנוהג בנושא מזונות או רכוש" (מירוץ הסמכויות בין ביהמ"ש למשפחה לבין ביה"ד הרבני, איריס מרקוס, עו"ד, אוצר המשפט)."

 

כב' השופט אלון אופיר ב- גמ"ר (ב"ש) 119-04-11 פרקליטות מחוז דרום - פלילי נ' אתיאל סיסו (31.12.12):

 

"ביחס ליתר חלקי הרכב (ובמיוחד מערכות ההגה והבלימה של הרכב שהם החלקים המרכזיים אשר יכולים לייצר כשל אפשרי, הרי שלגביהן מקבל אני את טענת הנזק הראייתי שהעלתה ההגנה ולצורך ריפוי כשל זה אני מחליט לקבל את "דוקטרינת היפוך הנטלים" לה התייחס דר' ליבדרו יובל כפי שיוסבר להלן: בספרו "נזק ראייתי במשפט הפלילי" בעמוד 536 מצביע דר' ליבדרו על היפוך נטלים כתרופה למצב בו מסכים בית המשפט כי נגרם נזק ראייתי לנאשם."

 

כב' השופטת רננה גלפז מוקדי ב- תא"מ (נצ') 19001-01-09 א.ח. סאלם השקעות ונכסים בע"מ נ' חברת סלקום ישראל בע"מ (20.12.12):

 

"הנתבעת לא הסתפקה בטענה כללית המבוססת על הערכות, אלא פירטה את אופן חישוב הסכום שאותו, לטענתה, יש לקזז, והסתמכה על מסמכים (ע"א 579/85 משה אריאן נ' בנק לאומי, פ"ד מ(2) 765) וראה גם בספרה של עו"ד א. מרקוס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה, הוצ' אוצר המשפט (בעמ' 660 ואילך))."

 

כב' השופט, המשנה לנשיא, סא"ל נתנאל בנישו ב- ב"ש 2819/10 מהראן גמיל מוחמד עיאד נ' התביעה הצבאית, נבו (5.5.11):

 

"מכל מקום, לא מצאתי לפקפק בתקינות הליך הפעלת שיקול דעתו של המפקד הצבאי בטרם הוציא את תעודת החיסיון. ראשית, למפקד הצבאי, כלכל גורם מינהלי, עומדת חזקת תקינות המנהל גם בנושא זה (מאיר זנטי החיסיון במשפט האזרחי והפלילי – בעין המשפט הלכה למעשה (הוצ' אוצר המשפט) 2007, עמ' 238).שנית, וכאן העיקר, מהחומר שהוצג בפניי ומההסברים אותם קיבלתי לא עלה כל חשש שבהליך גיבוש ההחלטה נפל פגם כלשהו."
 
כב' השופטת רננה גלפז מוקדי ב- תא"מ (חיפה) 3105-12-09 אלי בן ציון נ' טיארג'י יבוא ושיווק בע"מ, תק-של 2011(1) 23339 (4.1.11):
 
"הזכות לפיצויים, מותנית, כמובן, בהוכחת נזק שנגרם לתובע כתוצאה מן ההפרה. (א' מרקוס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט", עמ' 90-81). התובע, במקרה הנדון, בחר לעתור לביטול ההסכם ולא לאכיפתו."
 

כב' השופט פאול שטרק ב- תמ"ש (תל-אביב-יפו) 34651-07 א' נ' ואח' נ' ח' נ', תק-מש 2010(2) 156 (9.5.10):

 

"ניתן להפחית ממזונות האישה בשל פוטציאל השתכרותה ולקחת רכיב זה בחשבון גם אם בוחרת היא מרצונה החופשי שלא לעבוד, בנסיבות בהם עולה חוסר תום לב בהתנהגות האישה ובהימנעותה מעבודה או בנסיבות בהם הקטינים מצויים במסגרות מסודרות עד שעות אחר הצהריים (ראה לעניין זה... מאמרו של חברי כב' השופט צבי ויצמן 'חיובה של אישה נשואה לצאת לעבוד', משפחוק, כרך ב', הוצאת אוצר המשפט, עמוד 1)".

 

כב' השופט יאיר דלוגין ב- ת"ט (תל-אביב-יפו) 216063-09 יוסף שעאר נ' עיריית רמת גן, תק-של 2010(2) 16833 (11.4.10):

 

"...וכן עו"ד א' מרקוס, 'דיני הרמת מסך בראי חוק החברות, דין ומהות', הוצאת אוצר המשפט, התשס"ט-2009, הקובעת, בעמוד 24, כי 'לכל בית משפט הדן בסכסוך בין חברה לבין צדדים אחרים קיימת הסמכות לדון בסוגיית הרמת מסך".

 

כב' השופט א' אינפלד ב- עמ"ק (אשקלון) 1606/07 עיריית אשקלון נ' מסיעי כרמית בע"מ, תק-של 2009(3) 8681 (29.7.09):

 

"אכן, אין לבטל את סיכוייה של הנאשמת להוכיח את טענותיה במשפט, אך טענותיה עדיין טעונות הוכחה של ממש, ואין במסמכים כדי להוכיחן אפריורי. לפיכך, אין מקום לבטל את האישומים בטרם תחילת המשפט (ראו סוגיות בדיני תעבורה - דין וסדרי דין, מאת בן יששכר-שורץ ונרקיס, תשס"ט-2009, עמוד 459 והלאה)".

 

תת"ע (קרית גת) 41953-09 מדינת ישראל-המטה הארצי נ' קרן יונה לבקוביץ אדמון, תק-של 2010(2) 37858 (27.4.10):

 

"והגם, שאין פסק דין דומה של בית המשפט העליון, לעניין מכשיר המולטונובה, סבור בית משפט זה, כי מכשיר המולטונובה הינו מכשיר מדידה אמין, בהסתמך על הניסיון, שנצבר במהלך השנים בבתי משפט לתעבורה והידיעה השיפוטית, שיש לבית משפט זה בשיבתו כשופט לענייני תעבורה, עליו רשאי הוא להסתמך (עיינו.... וכן 'סוגיות בדיני תעבורה-דין וסדרי דין' (2009), כרך א', פרק ח', עמודים 449-447)".

 

כב' השופטת נירה דסקין, סגנית נשיא ב- ת"א (רחובות) 1025/06 עבו-ברון יהודית ואח' נ' ירושלמי אלכס, תק-של 2008(3) 20786 (17.9.08):

 

"...עוד לעניין זה ראו ע' חרלף, דמי מפתח, הוצאת אוצר המשפט, מהדורה רביעית בעמוד 19...".

 

כב' השופט צבי דותן ב- ה"פ (הרצליה) 2833-11-07 ענת עליזי נ' עו"ד יעקב רז, תק-של 2008(3) 23027 (24.8.08):

 

"אילו היה מדובר בחזקת השיתוף, לא צריך היה לעמוד על כוונתם וגמירות דעת. הפסיקה בהקשר לחזקת השיתוף קבעה כי הוכחה של כוונה ספציפית לשיתוף איננה נדרשת: א' סאמרלי, חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, דין הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט, תוספת שניה, בעמוד 88".

 

ת"א (אשדוד) 667/07 קרני לונה ואח' נ' ניזרי יעקב, תק-של 2007(4) 28493 (2007):

 

"8.2 הנתבע מפנה לספרו של שלומי נרקיס: 'סילוק יד במקרקעין בעין המשפט', עמ' 571: 'חזקה מהדין היא כי שתיקת התובע מלמדת על הסכמתו לחזקה זו, ומנגד מכוח עקרון ההסתמכות - הסתמכותו של הנתבע על מצב דברים זה - קמה מניעה לתובע מלסיים את הרשות שהוענקה כאמור, ללא כל תנאי'".

  

ת"א (תל-אביב-יפו) 187569/02 מזרחי שמואל נ' המגן חברה לבטוח בע"מ ואח', תק-של 2006(2) 22223 (2006):

 

"10. במשפט הפלילי הורשע הנתבע בדין, על- פי הודאתו. קביעת בית המשפט בהליך הפלילי הינה ראיה לכאורה במשפט האזרחי; לא התבקשה הבאתן של ראיות לסתור וממילא אין בפניי כאלה. ראו דיון מלא בספרו המקיף של עו"ד מאיר זנטי, דיני ראיות הלכה למעשה (הוצאת אוצר המשפט, תשס"ה - 2005), כרך ראשון, עמ' 749 – 774. . .".

 

ת"א (קרית-גת) 1394/01 י.ט ביצוע עבודות חקלאות בע"מ נ' משק פיליפ בע"מ ואח', תק-של 2006(1) 3934 (2006):

 

"ניתן להוכיח הממצא מתוך צירופן של כמה ראיות נסיבתיות, שכל אחת מהן אינה מספקת כשלעצמה. כוחה של ראיה נסיבתית מותנה בהעדר הסבר סביר ותמים שבכוחו להשמיט את הבסיס מתחת למסקנה ההגיונית האחת והיחידה והלכאורית, המתחייבת מן הנסיבות. . .ראו גם בספרו המקיף של עו"ד מאיר זנטי, דיני ראיות הלכה למעשה (אוצר המשפט, תשס"ה), כרך שני, בעמ' 1277 - 1286). . .".

 

ת"א (חדרה) 5357/00 נגר משולם נ' יום טוב דוריס, תק-של 2005(1) 9262 (2005):

 

"ד. כשנשאל רואה החשבון גורפל כי הנתונים של שכר הדירה החודשי המופיעים בטבלה המצורפת לחוות דעתו, אינם עולים בקנה אחד עם דמי השכירות המוגנים המקסימליים לדירת 3 חדרים (דוגמת הדירה דנן) כפי שמופיע בספרו של עוה"ד עמירם חרל"פ (שאלות ותשובות בחוק הגנת הדייר, הוצאת אוצר המשפט) השיב כי הוא חולק על הנתונים שמופיעים בטבלה שבספר הנ"ל (עמ' 14 לפרו' ש' 23-25).

 

ת"א (נתניה) 7427/02 נעימה זמיר נ' רייזמן בנימין, תק-של 2004(3) 10980 (2004):

 

"ב"כ התובעת נסמך לעניין זה על ספרו של עו"ד עמירם חרלף: דמי מפתח (הוצאת אוצר המשפט, מהדורה רביעית), אשר עוסק בעניין דמי מפתח, רק בסיטואציה של 'דייר יוצא - דייר נכנס'".

 

ת"א (חדרה) 5357/00 נגר משולם נ' יום טוב דוריס, תק-של 2004(3) 20864 (2004):

 

"בספרו של עו"ד עמירם חרל"פ, 'שאלות ותשובות בחוק הגנת הדייר', בהוצאת אוצר המשפט (מהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת) בעמ' 32, מופיעה טבלה של דמי שכירות מקסימליים ליום 1.7.1980 אודות דירה דוגמת זו הנדונה, בשיעור של 81.81 ל"י".

 

בש"א (ירושלים) 475/02 א' בראזני שירותים ועסקאות בע"מ ואח' נ' חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ, תק-מח 2002(2) 68283 (2002):

 

"6. הדיון בבקשת ביטול צו עיקול הוא המשכו של הדיון בבקשה המקורית להטלת העיקול. על כן, נטל השכנוע רובץ על המבקש המקורי, דהיינו מבקש העיקול (רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789; וראה גם ד"ר אליעזר בן שלמה, דיני עיקולים - דין הלכה, (אוצר המשפט, 1999) עמ' 287)".

 

בר"ע (ירושלים) 3024/01 צדוק עזר נ' בנק המזרחי, תק-מח 2002(2) 3210 (2002):

 

"לעניין דברי ההסבר לחוק - רבות פנו הצדדים בכתבי טענותיהן לדברי ההסבר לחוק, כל אחד מהצדדים מצא בהם להוכחת צדקתו. דעתי היא כי מדברי ההסבר עולה הכוונה להבטיח את שמירת הביטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו. . . ובמקרה דנן לאור ההגנה על הקניין המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. . . א' בן שלמה, דיני עיקולים, (אוצר המשפט, כרך א', 1991) עמ' 168-198).

Powered By:Crafty Syntax

אני מסכימ/ה לתנאי השימוש באתר

כל הזכויות שמורות לאוצר המשפט הוצאה לאור בע"מ. השימוש באתר הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש ובכפוף לתנאי השימוש באתר (לחץ/י כאן). כניסה לתכנים באתר כמוה כהסכמה לתנאי השימוש באתר. 

למעלה
רוצה שנתקשר? הקלק כאן