המצאת אזהרה בפועל היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או תחילת מנינם של מועדים; מעמדה של בקשה לביצוע שטר, לעניין הענקת סעדים מוקדמים, מושווה למעמדה של בקשה לביצוע פסק דין ופירוש הדבר כי הרשם מוסמך להעניק את הסעדים המבוקשים לפי הוראה הישירה שבסעיף 81א (ב) לחוק.

עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת במספר סוגיות אשר שנויות במחלוקת: חובת הדיווח שחלה על הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין כל תקבול שקיבלה מאת החייב; שאלת הקיזוז שבוצע על ידי החייב; ואילו המחלוקת הנוספת מתמקדת בבקשת הזוכה להגדיל את החוב בגין הוצאות שהוציאה.

אין הצדקה להשאיר בידי החייב דירת פאר שלא ניתן לממש מתוכה את החוב. הגנה כזו פוגעת באינטרס לגיטימי של הנושים ומפרה איזון ראוי בין שני האינטרסים.

ככל שהצדדים אינם מוכנים להמיר את השטח המצוי בפינה הצפון-מזרחית ואיננו מיועד לפינוי על ידי החייבים, בפינוי המחסן המצוי בפינה הדרום-מזרחית והמיועד לפינוי, יוכל הזוכה לתפוס חזקה בשטח המחסן במועד הפינוי, כמבואר לעיל, והחייב יוכל לפנות לפתיחת תיק למימוש זכותו בפינה הצפון-מזרחית.

החייב השתהה בהעלאת הטענה, בה בעת שהיה ביכולתו להעלות טענה זו קודם לכן ומשכך החייב מנוע ומושתק לעת הזו מלהעלות את הטענה כעת כנגד ייצוג זה ואף רואים אותו כמי שויתר על טענתו. כך גם, ראויה טענתו להידחות מחמת שיהוי בשים לב לאמור לעיל. יתרה מכך, החייב אף פנה לב"כ כונס הנכסים; מינוי כונס נכסים הינו מינוי אישי-ספציפי לכונס ששמו נקוב בטופס המינוי שממנה רשם ההוצאה לפועל.

עסקינן בסמכות שבשיקול דעת ולדידי, אין מקום להטיל הגבלות חמורות הפוגעות בזכויות יסוד של חייב, טרם בחינה עניינית של כושר ההחזר החודשי שלו, על דרך של זימונו לחקירה כדין; תוצאתם של דברים מקיימת נאמנה את האיזון הקבוע בחוק ואף את הוראת סעיף 8(ב) לחוק, הקובעת כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".

בשל ההסכמה של החייב לבצע איזון לאחר מכירת הדירה ובשל הסכמת הזוכה למכירת הדירה, בהתאם לבקשת הכונס, אושרה העסקה ומכירת הדירה, כמפורט בהחלטה; הסכמות החייב והזוכה, כל אחד במסגרת שהובאה בדיון, הן אשר הובילו להחלטת כב' השופטת ויש לראותן כחלק אינטגראלי להחלטה או למצער בסיס להחלטה.

כאשר מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה  וכאשר מדובר בפסק הדין המחייב ביצוע תיקונים במבנה, החייב הוא הנושא בנטל לביצוע פסק הדין ועליו מוטלת החובה לעשות כל שביכולתו לבצע את המוטל עליו בהקדם האפשרי, גם אם הזוכה "אינו דוחק בו".

על פי תשובת צד ג", מדובר בקרן השתלמות, כאשר מדובר בקרן השתלמות ניתן להטיל עיקול על הכספים המופקדים בקרן השתלמות, ועיקול זה יעמוד בעינו עד אשר יגיע מועד הוצאת הכספים מהקרן לפי האמור בתקנונה.

עיקול שהוטל ע"י לשכת ההוצל"פ לטובת זוכה לפי פס"ד הינו סעד דיוני ולא מהותי. כוחו של עקול כזה אינו גובר על שעבוד על נכס מסוים (שעבוד ספציפי) או על שעבוד צף. המועד הקובע לעניין עדיפותו של בעל השעבוד הינו מועד יצירת השעבוד ולא דווקא מועד התגבשותו.