יש צורך בקיומו של הליך בפני הערכאה המוסמכת לצורך ברור והכרעה בטענות הצדדים  - האם קמה לחייבת הזכות מכוח פסק הדין לקבלת הכספים ואם כן מה הוא טווח המועדים הרלוונטיים וכיוצא בזה.  

החייב צירף רשימת קניות שלטענתו נערכו על ידי הזוכה; לא הובאה ראיה לכך שרשימת הקניות אותן החייב צרף אכן נרכשו על ידיו, הזוכה כאמור טענה כי החייב קנה לאחר תחנונים "מה שבא לו" . אין די בהצגה של רשימת הקניות שהתבקשה על ידי הזוכה כדי ללמד כי החייב ביצע תשלומים אלה, עבור ולצורך צרכיהם של הילדות; לא ניתן להסתפק בהצגת תדפיסי כרטיסי אשראי אשר מהם עולה כי נעשו רכישות בחנויות מזון להוכחת טענת הקיזוז; היה על החייב להראות התאמה בין רכישת הקניות הנטענת שנעשתה על ידי הזוכה לבין האסמכתאות שהובאו על ידיו ביחס לרכישות. היה על החייב להראות מהן הרכישות נשוא כרטיסי האשראי וזאת על מנת לאפשר לזוכה לעיין באמסכתאות ולבחון רשימות הרכישות שלטענת החייב נעשו.

עיקול כאמור, ניתן לבצעו אף ללא צורך בקבלת מסמכים מאת צד ג', שכן חקירה פשוטה בהתאם לסעיפים 7 א' (א) (2), 7 ב' (א2) ו- 7 ב' (א3) לחוק ההוצאה לפועל וקבלת מידע המנוי כמפורט בתוספת השניה לחוק (ראה סעיפים 17, 18, 19 לתוספת), כך שמתן צו לצדדי ד' לשם בחינת קיומם של קופות גמל, קופות פנסיה וכד', אינה הדרך הנכונה על פי הדין ואף יש לראותה בדרך מסורבלת ושאינה מידתית.

בהעדר אמירה מפורשת, במסגרת חוזה, בדבר היות החיובים שלובים, יש להכריע בדבר באמצעות פרשנות של אומד דעת הצדדים, ההיגיון המסחרי ולשונו של החוזה.

קרי הזוכה לא פעלה בתיק החל מחודש יוני 2001 ועד לחודש 05/2011מן המפורסמות כי תיק הוצל"פ אינו משמש כקופת חסכון .

ככל חשוב במערכת המשפט במדינת ישראל הינו עקרון תום הלב; עקרון תום הלב חולש גם  בניהול ובביצוע הליכי הוצאה לפועל .

הערבות הבנקאית הופקדה לצורך הבטחת שובו של החייב ארצה , כעת טוען החייב כי יש להשיב את הערבות הבנקאית משום שצו עיכוב היציאה פקע וכי כי מרכז חייו של המבקש בחו"ל וזאת כאשר כעת השתנו הנסיבות הקיימות מהנסיבות הידועות והקימות לפני ארבע וחצי שנים.

על החייב "להציע" התשלום ל"יריבו" על מנת שיחול הסעיף על הסכומים המבוקשים ולפיכך טענת ב"כ החייב כי יש להחיל האמור גם ביחס ליתרת הכספים שנמנע הוא ל"הציע" תשלומם בשל סירובם הראשון של הזוכים נדחית. 

תיק מזונות להבדיל מתיק כספי רגיל, אינו מתאפס כאשר החייב עומד בחיוב השוטף, כפי שניתן לומר זאת ביחס לתיק כספי רגיל. משמעות הדבר היא כי החוב הרובץ על כתפי החייב עם מתן פסק הדין הוא למעשה החבות שנקבעה בפסק הדין לתשלום חוב המזונות עד לגיל 18 (או מעבר לכך בהתאם להוראות פסק הדין) וכן החובה לתשלום הוצאות חריגות הנצברות עד תום גיל החבות (ככל שנקבעו) . מדובר בחבות עתידית, המתפרשת על פני שנים רבות. ולכן, גם חייב המשלם את דמי המזונות באופן סדיר, אינו יכול לטעון כי יש לראות את חבותו כמאופסת. 

ב"כ הזוכה עותר להכיר גם בסכום ששולם לטובת שכר הטרחה כחלק מתשלום החוב בעוד ב"כ החייב טען כי לא ניתן להחשיבו כחלק מפרעון החוב, אלא רק את הסכום שהועבר בפועל לידי החייב - סכום של 530,000 ₪ זאת היות ושכר טרחת הכונס אינו מהווה חלק מתשלום החוב, אלא עלות של הליך, אותה על הזוכה לשאת; שכר טרחתו של כונס הנכסים, אינו מהווה תשלום בגין החוב כפי שלא ניתן להביא בחשבון כל עלות של הליך, במסגרת תיק הוצל"פ, כחלק מתשלום החוב ולהורות על קיזוזו, כגון: אגרות בגין הליכים מבצעיים וכדומה.

לא יעלה על הדעת, כי בעוד שהחייב קפא על שמריו תקופה ארוכה, חרף היותו מיוצג כל העת, ולא טרח להשיב באופן סדור ומנומק לבקשות הזוכה, הוא יעמוד על בירור טענותיו ביחס להוצאות חריגות, כאשר הן נטענות בעלמא וכלאחר יד, בדיון אשר עניינו אחר ומבלי שניתנה לזוכה הזכות להשיב להן.