נקבע שעל מנת להגן על זכות הגישה לערכאות במובנה הרחב, יש להשית הוצאות מרתיעות במקרה המתאים נגד מי שמנצל לרעה את זכותו שלו לגשת לערכאות במובנה הצר". 

נציג הנתבעת ביקש שבית המשפט ירחיב את הפרשנות באופן שגם הרכבת הרהיטים בעסק של הספק תשלול את זכות הביטול של העסקה. בקשה זו לא התקבלה מכיוון שלא נמצא בסיס משפטי לפרשנות מרחיבה זו.

כב' הרשם קבע שהטענה של התובעת לפיה לא עברה לתחנה אחרת מאחר שהדלק בתחנה של הנתבעת טוב יותר אינה משכנעת והוא דחה אותה.

כב' הרשם הגיע למסקנה שיש לקבל את התביעה במלואה ברכיב הממוני ולדחותה ברכיב הלא ממוני.

התובע ,כמי שנושא בנטל ההוכחה ,(כלל זה, אין לשכוח, חל גם בתביעות קטנות), לא המציא ראיה מסייעת או ,למצער, תומכת שתטה את מאזן ההסתברות לטובתו.

הנתבעת התכחשה להתחייבותה וסיפקה לתובע חבילה אחרת מצומצמת שונה באופן מהותי מזו שסוכמה.

העובדה שהטלוויזיה עבדה בצורה נכונה בחנות במעמד המסירה אינה שוללת את האחריות. אם הטלוויזיה הייתה תקינה במעמד המסירה, משמעות הדבר היא שהנתבעת מכרה לתובע מוצר לא מקולקל אשר התקלקל בתקופת האחריות בשימוש ראשון.

בית המשפט קבע כי הטכניקות בהן השתמשה הנתבעת לתיקון השקיעה בספה הן טכניקות מאולתרות ולא ראויות. הנתבעת לא הצליחה לתקן את הספה והתובע נאלץ לתקנה אצל רפד אחר.

ביהמ"ש קבע כי מבחינת מהימנות העדים, לא ניתן להעדיף אחת מהגרסאות על פני האחרת. שני הנהגים יצרו בעדותם אותה מידה של מהימנות ושכנוע עצמי שמה שהם מספרים הוא האמת לאימתה, לכן בית המשפט פסק לפי הראיות האובייקטיביות בלבד.

כל צד הגיש ראיה אובייקטיבית לתמיכה בגרסתו.