צד ג' לא מילא אחר חובותיו וכן לא מילא אחר ההוראות המפורשות שניתנו בצווי העיקול. מעבר לכך עולה, כי צד ג' מסר תגובתו, בכל הנוגע לצו העיקול הראשון, אשר לא תאמה המצב בפועל, שכן צד ג' אכן קיבל לידיו את החלטת המימוש במועד, וכך עולה מתושבתו הראשונה לצו  - לכן טענתו לפיה העביר הכספים בהעדר צו מימוש ועל מנת שלא לעכב הטיפול בתיק - נדחית.

כאשר צד שלישי מקבל צו עיקול שהוצא כלפיו בתיק הוצל"פ על כלל נכסי החייב שבידי הצד השלישי, על הצד השלישי למסור למנהל לשכת ההוצל"פ בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו לידיו, הודעה המפרטת את הנכסים הנמצאים בידו ביום קבלת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך 3 חודשים מאותו יום.

מהראיות שהוצגו על ידי צד ג', עולה תמונה ברורה, ולפיה, החייב הוא שהחל בביצוע העבודה עבור צד ד', תוך סיכום ברור ולפיו החייב יבצע את העבודות כקבלן משנה, וצד ג' תהא זכאית לתשלום 12% מהתמורה בגין הפרוייקט; סיכום זה לא יצא אל הפועל, שכן בהעדר רישום החייב כקבלן, ובהעדר מימון מתאים, לא עלה בידי החייב לבצע את העבודות, וזאת ימים ספורים לאחר שהחייב "החל" בביצועה.

בקשה להכריז על חייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ ואין מספיק להראות כי חייב אינו יכול לשאת בתשלום חובותיו שלא בהתאם לתקופות המנויות בחוק.

מהמפורט לעיל עולה שהחייב לא הרים את נטל הראיה להוכיח שינוי פסק הדין ו/או קיומו של ההסכם, ואף לא עמידתו הוא בתנאי ההסכם הנטען. על כן טענת החייב בעניין זה נדחית; לעניין טענת החייב למשמעות הסירוב להעיד את בנם של הצדדים, הרי שלא מצאתי בטענה זו כל ממש.

ככל והוטלו עיקולים נוספים על הכספים מתיקי הוצאה לפועל נוספים על צד ג' להעביר הכספים בצירוף רשימה עדכנית של תיקי ההוצאה לפועל בהם הוטל העיקול, על מנת שהכספים יוחלקו בין התיקים בהתאם לחוק ההוצאה לפועל; יובהר כי ככל וצד ג' לא יפעל בהתאם להחלטה הזוכה יהיה רשאי לעתור בשנית לחיוב צד ג' בחוב הפסוק.

בעת פסיקת שכר טרחת עורך דין על הרשם לבחון את נסיבות המקרה ובין היתר, סכום החוב בתיק, שכר הטרחה שנפסק, האופן בו ניהלו הצדדים את ההליך והאופן בו זה הסתיים, כמו גם את פרק הזמן שחלף עד לסיומו של ההליך.

עסקינן מחד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכויותיו של אדם ולרבות תושב חוץ לצאת מהארץ, מאידך זכות הזוכה/הנושה להיפרע מנכסי החייב באשר החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו חוב חלוט.

החייב לא עמד בנטל השכנוע הדרוש במסגרת בקשה בטענת פרעתי, על מנת להוכיח, כי אכן הזוכה נהגה בפזרנות, או שמא ההוצאות שזו הוציאה עבור הקטינות לא היו בגדר הכרח; החייב לא חזר במסגרת סיכומיו על התנגדותו לשאת בסכום ההצמדה שנדרשה במסגרת בקשה הביצוע ועל כן יש לקבל את דרישות הזוכה.

אף אם החייב היה משלם את המזונות השוטפים ומחצית ההוצאות הרפואיות כסדרם, ואף אם בתיק לא היתה כל יתרת חוב שהיא, הרי שבהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה, עדיין היתה גוברת זכותה של הקטינה לתשלום מזונותיה על זכותו של החייב לחופש התנועה;

טענת החייב לפיה ישנו הסכם הסגרה בין ישראל לארצות הברית איננה, בכל הכבוד, ממין העניין. אי תשלום מזונות אינו מהווה עבירה פלילית ברת הסגרה מארצות הברית לישראל.