אין כל מקור המטיל חובה על זוכה לבדוק מדוע לא נפרע החוב כלפיו בטרם נדחק לפנות ללשכת ההוצאה לפועל. הדבר נכון כאשר מדובר בחייב פרטי, ונכון ביתר שאת כאשר מדובר בחייבת המהווה רשות שלטונית. מעבר לכך, גם הטענה לפיה התיק נפתח מיד ובסמוך לאחר תום מועד הפירעון, לאו טענה היא, משום שהזוכה יכול היה לפתוח את התיק בכל יום נתון עד למועד פירעון ההמחאה שעה שטענה זו ממילא לא יכולה היתה עוד להיטען.

החייב לא הוכיח טענתו שההסכם מפוברק, ואף לא ביקש לזמן לעדות את אם הזוכה. למעלה מכך גרסת הזוכה בחקירתה כלל לא הופרכה; אין בעובדה שההסכם נערך בין הזוכה לאמה כדי להוכיח הטענה שעסקינן בחוזה למראית עין.

פסק הדין אשר הוגש לביצוע קובע חיובים בהתאם למטבע חוץ ומשכך חקיקה זו אשר הובאה לעיל רלוונטית לעניין פסיקת הריבית בתיק דנן; על הזוכה לבצע חישוב מחדש של קרן החוב לפי ריבית הליבור וזאת בערכה בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל דלעיל ולקזז מהסכום את הסך ששולם (שאינו שנוי במחלוקת) כאשר אם וככל והסך ששולם מכסה באופן סופי את סכום קרנות החוב שנפסקו בפסק הדין, יהיה על הזוכה לפעול לסגירת התיק . 

נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת; זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה איננו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש, בכתב או בעל פה, בקיומו של חוב כספי שהוא חב לחייב.                                                  

האגרה משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות שהשלטון נותן לפרט והיא אינה נקבעת כפונקציה של מספר הפעולות המבוצעות בתיק או כפונקציה של ערך השירות והיא אינה אמורה לשקף את מידת המאמץ  אותו השקיע הזוכה ו/או לשכת ההוצל"פ בגביית החוב; אין מדובר במקרה בו יש להורות על השבת האגרה במלואה ,בדגש על מספר הבקשות שהגישו הצדדים בתיק דנן-מספר רב של בקשות.

רשם ההוצל"פ אינו מפעיל שיקול דעת באשר לבעלות "האמתית" במקרקעין, בין במובן הקנייני, ובין, כמו כאן, כאשר שיקול הדעת נוגע לנפקות וליישום פסק דין בהקשר זה, כי אם הוא מצווה לפעול על פי המבחן הפורמאלי והחד משמעי של היות המקרקעין רשומים על שם החייב או שאינם כאלה.

החייב הגיע לגיל פנסיה וזכאי הוא לקבלת הכספים מצד ג' – אך מבחירתו שלו אינו עותר לקבלתם על דרך של קצבה או על דרך אחרת, אך אין בכך כדי לשלול את העובדה, כי אין עוד הכספים "משוריינים" על ידי הוראת החוק.

מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.                                

לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטת החלוקה, וחלוקת הכספים על פיה, בוצעו בתיק זה ביום 7.11.12 בטעות, מבלי שהביאו בחשבון את צד ג' אשר היה זכאי להשתתף בחלוקת הכספים, שהרי, הדין הוא כי גם בעל עיקול זמני משתתף בחלוקת הכספים המגיעים למעקלים, אך הכספים המיועדים לטובת העיקולים הזמניים, לא יימסרו למעקלים אלא במידה ויהיו זכאים לכספים על פי פסק דין שיינתן בתיק בו הוטל העיקול הזמני.