החייב טען במסגרת טענותיו בבקשתו לביטול העיקול על רכבו כי נדרש הוא לרכב לצורך הגעה לעבודה; החייב עובד באולם אירועים ולטענתו לעיתים מסיים לעבוד בשעות בהן אין תחבורה ציבורית.

פתיחת תיק הוצאה לפועל, עת ידוע לזוכה, כי בכוונת החייבת לשאת בתשלום החוב, עת החייבת היא זו אשר פנתה לזוכה על מנת להביא להגדלת התשלום ולאחר שהתקיימה הדברות בין הצדדים באשר לתשלום הנדרש ואשר העידו בפרוש על רצון וכוונת החייבת לשאת בתשלום החוב, אינה עונה על הדרישה "להפעיל כוחות משפטיים בדרך מקובלת ובתום לב.

כאשר נדרש רשם ההוצאה לפועל להחליט האם להרים מסך אגב הטלת עיקול אם לאו, עליו לפעול בזהירות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, עם זאת עליו למנוע ניסיון להכשלת הגביה באמצעות העתקת הפעילות מחברה אחת לחברה אחרת. במקרה שלפניי הוכח במידה הנדרשת להליך זה כי מתקיימת זהות בין החייבת לצד ג', כפי שיפורט להלן. 

אין זהו המקרה הרגיל של חייב נטול כל זיקה לחול המבקש לצאת מן הארץ לנסיעה עסקית. השאלה הינה האם די בזיקה זו על מנת להותיר הצו על כנו, או שמא כפי שטוען החייב אין די בכך ויש מקום להורות על ביטולו הגורף של הצו. בד בבד יש לשקול את העובדה כי החייב משלם בתיק המזונות. לאחר שבחנתי טענות הצדדים במקרה שבפני, ולאחר שעיינתי בפסיקה שסקרתי מסקנתי היא כי עצם קיומן של זיקות אלה אינו בהכרח מלמד כי החייב עומד לעזוב את הארץ מבלי לפרוע ולהבטיח את חוב המזונות, אולם קיומן של זיקות אלה לטעמי מטה את כפות המאזניים לטובת הבטחת מזונות הקטינים על פני זכותו של החייב לחופש התנועה.

הליכי ההוצאה לפועל נועדו לאכוף את החיובים הטמונים בפסק הדין וההוצאה לפועל איננה ערכאת ערעור וחובתה היא לאכוף פסק דין בין אם הוא נכון ומדויק ובין אם הוא שגוי; תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו. רשם ההוצאה לפועל אינו מתחקה אחר מידת הצדק שבמעשה השיפוטי אותו הוא מתבקש לבצע ואינו סוטה ממילותיו הברורות, ובכך מבטיח הוא תקינות פעולתה של מערכת השיפוט.

עם זאת יש ליתן משנה חשיבות לכוונת החייבת כן לשלם את החוב במועד ונראה כי אם הייתה רושמת את שם ב"כ הזוכה באופן הנכון על גבי המעטפה ככל הנראה מעטפה זו הייתה מתקבלת אצל ב"כ הזוכה ולפיכך סביר להניח כי האיחור בתשלום היה בגדר "איחור מזערי כמה ימים בודדים לאחר יום 22.3.12 בלבד"; ב"כ הזוכה טען כי פסק הדין ניתן בהתאם לפרוטוקול ובו נקבע כי ככל והחייבת לא תעמוד בתשלום הסכום שיפסק במועד הליכי הוצל"פ יימשכו כסדרם בקשר למלוא החוב; הפרוטוקול וההחלטה הצמודה אליו ניתנו באות יום אך לפני שניתן פסק הדין. אכן מעיון בפרוטוקול עולה כי ככל והחייבת לא תעמוד בתשלום במועד הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם - בקשר למלוא החוב.

לטענת הזוכה, טענת החייב כי החליף את כתובתו אינה מעלה ואינה מורידה שכן החייב לא טרח לעדכן את כתובת המגורים החדשה במרשם האוכלוסין כן לא עדכן את הזוכה.

במקרים בהם חל הדין האישי לפי סעיף 3(א) לחוק אין יתר הוראותיו של הדין הנ"ל חלות; לשונו של החוק הינה פשוטה וברורה; גם בהתאם ללשונו המפורשת של החוק ובהתאם לדעת הרוב במרבית פסקי הדין מבית מדרשו של בית המשפט העליון דעת בית המשפט כי אין תחולה להוראותיו של חוק המזונות הן הוראותיו המהותיות והן - אלא הפרוצדוראליות על בעלי דין שהחיוב במזונות המתייחס אליהם נובע מהוראות הדין האישי. 

הזוכה טענה כי החייבת לא המציאה לידה את השיקים הראשונים נשוא ההסכם אלא לאחר חלוף המועד הנקוב בו 0 ביום 9.4.13 . כמו כן ובניגוד להסכם 0 החייבת שגתה ברישום שם המוטב. 

מהי ״יצירה ספרותית״ מוגנת והאם עתירה לבג״ץ היא ״יצירה ספרותית״ מוגנת?