נקבע כי: התביעה להשבת כספי התמיכה לבעלה של אם התובע, נדחית, והאישה פטורה לשלם חלקה כפי הנדרש בתביעת הבעל לשעבר; באשר לשאר החובות מהחיים המשותפים, על באי כוח הצדדים להעביר זה לזה את המסמכים הרלוונטיים, וכן עליהם לנהל משא ומתן בתוך שלושים יום כדי להגיע להסכמות שיהיו מקובלות על שני הצדדים; בית הדין מאשר את הסכמת הצדדים לחלוקת החובות הנ"ל בהתאם לחוק יחסי ממון ושיקול דעת של בית-הדין.

בשלב זה בית הדין מותיר על כנה את פסיקת המזונות האחרונה. חיוב המזונות האמור הינו זמני ולמשך ששה חודשים מהיום. במידה והבעל יעזוב את הדירה (ויותיר את ההכרעה הרכושית על הבית לבית המשפט בו מתנהל תיק הרכוש), בית הדין יפטור את הבעל ממזונות האישה וכן מכל ההוצאות השוטפות של הבית. בית הדין יאות לשמוע גם הצעה אלטרנטיבית לתשלום דמי שכירות נאותים לאישה, עד לעת הגירושין או עד להחלטה אחרת של בית הדין בעניין הגירושין בהתאם לשיקול דעת בית הדין, ובמידה ותתקבל על דעתו, בית הדין יפעל כאמור.

כאשר בעל משלם חוב משכנתא משותף של בני הזוג עבור הדירה שנרשמה בזמן הקניה על שם שניהם יש אומדנא ברורה שהבעל לא התכוון לתבוע את זה עם סיום מערכת הנישואין, שהרי ברוב מקרים לא יהיה לאישה בעתיד לשלם לבעל את תשלומיו עבור הדירה, ובכך שהדירה נרשמה על שם שני בני הזוג על ידי הבעל המסקנה שנתן לאישה מתנה גמורה את הדירה ואת פירעון חוב המשכנתא. אולם לגבי ה"הוצאות" שלא נעשה לגביו "רישום" בדירה שיהיו גם בבעלותה של האישה אין אומדנא כזאת.

הבסיס לשיקול הדעת בחיוב פיצוי זה הוא טובת האיש שלא יהיה באיסור, וטובת האישה שלא תהיה אלמנה חיה. אכן בנדוננו נראה לאמץ גישה זו המקובלת בספרי הפוסקים, ולאור הנסיבות העובדתיות המורכבות למקרה דנן לחייב את הבעל בתשלום פיצוי על סך חמישים אלף דולר. סכום זה סביר והגון שיכול לרצות ולו במעט את רגשות האישה שנפגעו ממעשה הבעל.

לא יתכן שגורל התא המשפחתי, קרי פירוק השיתוף בבית, המדור והמזונות - יוכרע על ידי גורם פיננסי ולא על ידי טריבונל שיפוטי. דומני שבסיבה זו לכשעצמה יש בכדי לחייב את הנתבע בתשלום המשכנתא, ולאיין את אפשרות פירוק השיתוף. מה שהיה - הוא שיהיה. הבעל ששילם עד כה את תשלומי המשכנתא בשנה וחצי האחרונות ימשיך לשלמם. לכך יש להוסיף הוצאות שונות לבית לסך סביר של 1,500 ₪ שישולם בשווה על ידי שני הצדדים.

נמצאו כמה דרגות בחיוב אב במזונות ילדיו: מתחת לגיל שש (חיוב גמור), מעל גיל שש ועד גיל 13 (צדקה, חיוב גדול יותר מהדרגה הבאה אחריה), מגיל 13 והלאה (צדקה, חיוב קטן יותר מהדרגה הקודמת), עד גיל 15 (התקנה הראשונה), עד גיל 18 (הרחבת התקנה ע"פ המציאות. הכנסתו עומדת על סך 6,500 ש''ח שמשולמת לו כקצבת נכות. בית הדין מחייב את האב לשלם סך 3,200 ש''ח עבור מזונות ארבעת ילדיו.

לאור סעיף עשר להסכם הגירושין נאמר: "הצדדים מאשרים כי אין להם יותר תביעות רכושיות או ממוניות זה כנגד זו." אין בסיס בהלכה להיעתר לבקשת התובעת לחיוב הנתבע בכתובה ותוספת כתובה.