עיון בהסכמה בחומר החסוי ושיג ושיח עם גורמי הביטחון, לא ראינו מקום להתערבות בהכרעותיהם של בתי המשפט הצבאיים; מוכרים קשרים של העותר לנשאת כרמי, ממפגעי הרצח בציר 60 ליד בני נעים ב-31.8.10 בו נהרגו ארבעה ישראלים, אשר נהרג לאחר זמן בעת הנסיון לעצרו.

המדובר בפסק דין שדחה על הסף פה אחד עתירה שהגיש המערער בקובעו כי קיים סעד חלופי לחלק מטענותיו בעתירה, וכן כי טענות נוספות שהעלה בה כלליות, בלתי בהירות ואינן מגובות במסמכים ומשכך אינן מגלות עילה להתערבותו של בית המשפט. על כן, איני מוצא מקום להתערב בהחלטתו של הרשם בסוגיה זאת, נוכח מהותו של ההליך כאמור ובשים לב לאמות המידה הקבועות בדין לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית משפט זה.  

שוכנענו כי העונש שהוטל על המערער אינו סוטה ממדיניות הענישה הנהוגה באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ואנו דוחים אפוא את הערעור. נוסיף עוד, כי אנו מקווים שהמערער ימשיך לנצל את תקופת מאסרו לצורך השלמת ההליך הטיפולי שבו החל.  

הופסקו בהסכמה ההליכים בבית המשפט המחוזי ב-27.5.10 – לארצו; זאת בלא שיוטל עליו גזר דין מוות שאינו קיים לעניין זה בישראל; מאז חוות דעת ד"ר בירגר עברו כמעט שבעה חודשים, וחשוב לטעמנו כי תהיה חוות דעת עדכנית; המדינה תעדכן בתוך חודשיים מהיום באשר לשני הנושאים – ההרחקה לסין והטיפול וההחזקה.

הערר שהוגש לועדת הערר בשנת 2009 התמקד בהגדרתה של המבקשת כ"נכה נזקק/נצרך" ומסכים אני עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא ניתן היה להשתמש בפסק הדין החלקי כפלטפורמה לפתיחה מחדש של הדיון בשאלת התשלום הרטרואקטיבי. בנסיבות אלה איני סבור כי הבקשה דנן מצדיקה מתן רשות ערעור. כפי שהטעים בית המשפט המחוזי, לא מדובר רק בפגם דיוני; באשר לטענה בדבר קיומן של שתי גרסאות לפסק הדין במותב שונה, אכן אין זה מצב תקין.

לא אכחד כי אם הצדדים היו מסכימים על איחוד הדיון בנצרת הייתי מורה כמוסכם על כל הצדדים. בענייננו אין לדעתי הבדל גדול בין שתי האפשרויות. ואולם, בהיעדר הסכמה יש לפעול לפי הכלל הרגיל ולא לסטות ממנו, מאחר שאין לכך טעם של ממש.

לנוכח הסכמת המבקשת, המשיב רשאי לצרף את פרוטוקול הדיון.