החלטתי לשחרר מחר, 30.11.12, את המשיב לחלופת מעצר בבית אמו ברח' חתם סופר 16, אשקלון, על מנת שיוכל להשתתף בשמחת בר-המצווה של בנו. המשיב ישוחרר לחלופת מעצר זו מחר, בשעות הבוקר עד לשעה 11:00, כאשר לצורך הבטחת שחרורו ישמשו כל הערבויות שנחתמו בעבורו על פי החלטת כב' השופט אינפלד מיום 26.2.12 וכן הערבויות שנוספו בהחלטת כב' השופט אבו-טהה מאתמול, ה – 28.11.12. כן יהיו בתוקף התנאים הנוספים שהושתו עליו לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ. למען הסר ספק, יובהר, כי לצורך השחרור מחר, אין צורך בכל הפקדה נוספת ובאיזוק אלקטרוני.

בעניין שלפנינו כאמור נשקפת מן העורר מסוכנות רבה וכן קיים חשש מפני ניסיון לשיבוש הליכים. בנסיבות אלה, מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא ניתן להגשים את תכלית המעצר באמצעות חלופת מעצר ויש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בדין יסודה.  

סבורני כי ניתן להגשים את מטרת העיון באופן הבא: המבקש ובאי-כוחו יהיו רשאים לעיין בחומר המצוי בתיק בית המשפט. הכוונה היא הן בחומר המצוי בתיקים שנפתחו בבית משפט זה, הן בחומר הכלול בתיקים שהועברו מבית המשפט המחוזי לבית משפט זה לצורך ההכרעה בהליכים. על מנת להגן על האינטרסים עליהם הצביעו מתנגדי העיון, חל איסור על המבקש ועל באי כוחו לפרסם בדרך כלשהי את החומר נשוא בקשת העיון. כמו כן, חל איסור לעשות בחומר שימוש כלשהו אלא לצורך ההתדיינות בין המבקש לבין בירן בבית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות העניין, ימציאו המבקש וכל באי כוחו התחייבויות החתומות על ידם באופן אישי, בהן ייאמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי המבקש ובאי כוחו מתחייבים לשמור בסודיות מוחלטת על החומר נשוא בקשת העיון, ולא לעשות בו שימוש מכל סוג שהוא אלא לצורך ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה.  

סבורים אנו כי יש מקום להפחית מעונשו של המערער. באשר לטענה הראשונה, אמנם, ככלל ראוי לטעמנו להימנע, ולוא בשל מראית העין, מדיון באותו מותב בתקופה קרובה בתיקים של תוקף ונתקף, ואולם לא ראינו לומר כי נסיבה זו כשלעצמה תרמה לעונש. נידרש איפוא לעונש לגופו. לא יתכן חולק כי המדובר בעבירות חמורות, אך גם לא יתכן חולק כי המערער היה קטין בעת המעשה ולמחוקק גישה מיוחדת לגבי קטינים. מצרים אנו על כך שהמערער לא נתן ידו לאפשרויות הטיפול, אך מתוך עיון בפסיקה הקיימת ומתוך ייחוד הנסיבות המוסף שבענייננו, קרי, התקיפה המינית הקשה שחוה המערער עצמו, נראה לנו כי בית המשפט קמא החמיר.  

במצב דברים זה, ולאור המענה שניתן לבעיה אותה עורר המבקש, לא שוכנענו כי נותרו עוד בעיות בעלות חשיבות משפטית כללית או בעיות אחרות שחשיבותן הכללית מצדיקה מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

מן המסמכים שצורפו לבקשה אכן עולה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, ועל כך מלמדת יתרת החובה שלו לבנק בחודש ספטמבר 2012 וכן העובדה שהוא נקבע כ"לקוח מוגבל מיוחד" לפי סעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-198.  עם זאת הבקשה הלקונית שהוגשה אינה פורשת באופן מלא את כל הנתונים הרלבנטיים לצורך הוכחת מצבו הכלכלי של המבקש, אשר על כן, אין מקום למתן פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עם זאת, בהתחשב בהיקף ההליך ובמצב הכלכלי הנטען, אשר כאמור ניתן להתרשם שאינו טוב, מצאתי לנכון להפחית את האגרה ל-100 ש"ח, ולהעמיד את העירבון על סכום מתון ביותר של 2,000 ש"ח.  

בית המשפט המחוזי פעל על-פי הנחיות בית המשפט העליון ופסק את גובה פיצויי ההפקעה, ואף הוסיף על גובה הפיצוי נוכח פסק דין אחר שניתן לגבי חלקות סמוכות. בנסיבות אלה, איננו רואים לקבל את ערעור המערערים הנסב על גובה הפיצוי ואנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מן הדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים התברר שקו ההגנה של העותר מבוסס במידה רבה על טענות הנוגעות למודעותו לאופייה ולתכליתה של הפעילות הביטחונית האסורה שבה התבקש ליטול חלק. בהקשר זה, הודיעה באת-כוח המשיבה במהלך הדיון כי המשיבה מוכנה להצהיר – גם במסגרת ההליך העיקרי – כי העותר לא ידע מהו זיהויו הארגוני או הרקע הביטחוני האסור של ברכה, תושב רצועת עזה שיצר עמו קשר. כמו כן, היא הצהירה שאין מחלוקת על כך שלא נמסר לעותר במפורש מה היתה מטרת היציאה לסעודיה. בנסיבות אלה, ועל יסוד העיון בחומר החסוי, הגעתי לכלל דעה שאין בחומר האמור דבר נוסף שעשוי לסייע להגנתו של העותר. משכך, דין העתירה להידחות.

בקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה מהווה למעשה בקשה נוספת למתן רשות להתגונן, וזאת על סמך נימוקים חדשים. היענות לבקשת המבקש עשויה לסכל את מטרת בקשת הרשות להתגונן, אשר נועדה לתחוֹם את הדיון ולאפשר את הגנת הנתבע רק ביחס לטענות שעליהן ניתנה הרשות להתגונן. גם לא דומה מה שנטען בתצהיר שהפך לכתב הגנה, למה שנטען ב'סתם' כתב הגנה, ואין הצדקה לשמוט מן הבנק יתרון דיוני שזכה בו בדין.

בהמשך להחלטות הקודמות שניתנו על ידי השופט נ' סולברג בבקשות המבקשים 1 ו-2 לעיכוב ביצוע עונשי המאסר, ונוכח האמור בבקשה, יתייצבו המבקשים 1 ו-2 לריצוי עונשי המאסר ביום 6.12.2012 עד לשעה 0900 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה.