לבקשת העורר, אני מוחק את הערר.

תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי, על פי שיקול דעתו, לאחד עניינים התלויים ועומדים שבהם כרוכות שאלות דומות של משפט או עובדה. שיקול הדעת המסור לערכאה המבררת בגדר התקנה רחב ולכן, ככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בו. גישה זו נגזרת מן ההלכה הכללית לפיה ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטותיה של הערכאה המבררת הנוגעות לאופן ניהול ההליך, להוציא מקרים חריגים בהם החלטתה עומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים. 

דין הערעור להידחות. עונשו של המערער אינו חמור והוא ניתן תוך התחשבות במכלול נסיבותיו האישיות, העבירות שבהן הורשע, ונסיבות ביצוען. אכן, נדרש כמובן יחס הולם בין עונשי כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לפי חלקו של כל אחד מהם. אך עקרון זה אינו עומד בבדידותו, אינו חזות הכל, ויש להתחשב גם במדיניות ענישה כללית. מעשים שעשה המערער הם חמורים, התנהגות עבריינית פסולה ומכוערת. כליאת המתלונן במשך לילה שלם ראויה לענישה קשה, ואינה דומה לחלקו של אלברט שהגיע רק בבוקר, הגם שהוסיף חטא על פשע והיכה את המתלונן במכת אגרוף.  

הנסיבות החדשות שנתגלו בדיון משנות את מעמדה של המערערת, אשר הפכה מחברה המצויה בהסדר נושים לחברה המצויה בפירוק. נוכח נסיבות אלה, סבורים אנו כי במקרה שלפנינו אין צורך להכריע עתה בשאלה העקרונית המתעוררת בערעור ובכל טענות הצדדים, וכי מוטב שהדיון יוחזר לבית משפט קמא, אשר ידון מחדש בבקשה לפטור מאגרה בהתאם למעמדה החדש של המערערת ובהתחשב במצבה הכלכלי העדכני.  

"בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לפרושֹבפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון". טענות המערער בדבר מצבו הכלכלי לא גובו באסמכתאות כלשהן. כן לא ניתן להתעלם מטענת המשיבה לפיה המערער טרם שילם לידיה את ההוצאות שנפסקו לטובתה בבית המשפט קמא.

הלכה ידועה היא כי כאשר מדובר בסעדים זמניים, לא נוטה ערכאת הערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית, זולת במקרים חריגים. אכן, ניכר בשלב זה כי יש טעם בטענות המבקש כלפי פעילותו של המשיב בחברה, ומשכך סיכויי תביעתו אינם מבוטלים. אף אם קיימות סתירות בהצהרות המשיב לפיהן לא פעל בחברה במהלך תקופת צו המניעה, ואינני קובע זאת, הדברים היו בהירים לבית המשפט המחוזי ונשקלו על-ידו.   

נראה כי, במקרה דנן, בית משפט קמא שקל ואיזן כראוי בין כלל השיקולים הרלבנטיים, וכי גזר דינו מבוסס ומנומק היטב. לא נעלמו מעיניו נסיבות העומדות לזכותו של המערער, לרבות עברו הנקי; העובדה כי המערער מתפקד, ביתר מסגרות חייו, בצורה נורמטיבית; ויתר נסיבותיו האישיות. יחד עם זאת, אין בכל אלו כדי להקהות מחומרת מעשיו הקשים והאכזריים של המערער, אשר, לטעמי, מחייבים תגובה ענישתית משמעותית, הנותנת ביטוי הולם לסלידה החברתית ממעשים כגון דא. 

ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה. בנוסף, כדי להוכיח טענת "סוכן מדיח" ובכך להקים טענת "הגנה מן הצדק" יש להוכיח שני מבחנים - המבחן האובייקטיבי בוחן את פעולת הרשות ובודק האם נפל פגם חמור בהתנהלותה, והמבחן הסובייקטיבי בוחן את נטייתו הסובייקטיבית של הנאשם לבצע את העבירה.   

הבקשה במתכונת בה הוגשה אינה כוללת פירוט מספק להוכחת מצבו הכלכלי של המערער. כך, לא פירט המערער מה סך הכנסותיו, מה סך הוצאותיו ואילו נכסים ברשותו. המערער לא התייחס בבקשתו לשאלת יכולתו לגייס את סכום העירבון בעזרת סביבתו הקרובה. כן לא ניתן להתעלם מטענת המשיב 1, לפיה המערער טרם שילם לידיו את ההוצאות שנפסקו לטובתו בבית המשפט קמא. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהסדר הנושים שקיים לגבי המערער.     

בתיק המוצגים המוגש בהליך ערעור מותר לכלול, בהתאם לתקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות"; "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט של ערעור" זולת אם בית המשפט התיר הבאתן. כמו כן, בהתאם להנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון, כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים".