עונש המאסר על דרך של עבודות שירות שהוטל על המערער על-ידי בית משפט השלום לתעבורה עוכב על-ידי בית המשפט המחוזי, לאחר שנתקבלה הסכמת המשיבה לכך. בנסיבות אלו – הערעור התייתר. הערעור יימחק איפוא.

לא שוכנעתי כי יש הצדקה, בנסיבות העניין, לדון בעניינו של המבקש, במסגרת של הליך שיפוטי נוסף, בפני בית משפט זה. המבקש הורשע כדין, לאחר שהביע רצונו כי העניין יתברר בבית המשפט, בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש; שימוש בטלפון בעת נהיגה; ואי ציות לתמרור. טענותיו של המבקש, נדונו בשתי הערכאות הקודמות, אשר ראו עין בעין, וקבעו כי, בהתחשב בחומרת העבירות אותן ביצע המבקש ועברו התעבורתי, יש להשית עליו, בין היתר, עונש של פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים.  

בית המשפט מתיר למערער ולמשיבה להגיב למסמכים הנוספים שהוגשו.

דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם בית משפט זה בכל הנוגע למתן צו סיכומים שיקול דעת רחב הוא. זאת, מקל וחומר מקום בו בחנו שני רשמי בית המשפט את אותו ההליך ממש, ושניתנה בו ארכה נוכח טענות המערער בדבר מורכבות ההליך. לא מצאתי שיש בטענה הכללית שמעלה המערער בדבר עומס עבודה כדי להצדיק התערבות בהחלטת הרשמת על ידי ערכאת הערעור. יצוין כי בא כוחו של המערער ייצגו גם בהליכים הקודמים ואין מדובר בתיק חדש שעליו ללמוד.  

לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, במוצגים ובאסמכתאות השונות ולאחר שהאזנתי בקשב רב להשלמת הטיעון בעל-פה מטעם באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין לא התקיים המבחן הסובייקטיבי ואף לא התקיים המבחן האובייקטיבי של יסוד הקנטור, ומשכך דין הערעור להידחות וכך אמליץ לחבריי לעשות. המקרה שבפנינו ממחיש שוב את הצורך ברפורמה בעבירות ההמתה, באשר אין לכחד כי לא דומה המקרה דכאן למקרה של רצח מתוכנן מראש. דו"ח בנושא זה הוגש למשרד המשפטים זה לא מכבר על ידי צוות בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, לאחר שישב על המדוכה מספר שנים.   

פטור מאגרה יינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים: חוסר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור והתרשמותו של בית המשפט כי "ההליך מגלה עילה". אופן ניסוח המבחן לפיו "ההליך מגלה עילה" מלמד כי הרף שיש להוכיח לגבי סיכוייו של ההליך על מנת לקבל פטור מתשלום אגרה הוא נמוך. יש להקל בבחינתה של שאלת העילה מקום שבו ההליך מעלה טענות כבדות משקל כדוגמת טענות שעניינן חשש לפגיעה בחיי אדם או פגיעה חמורה בשלמות הגוף.     

על הטוען להשעיית מועד תחילת מרוץ ההתיישנות, על יסוד סעיף 8 לחוק, הנטל להוכיח כי לא ידע על העובדות המהוות את עילת התובענה. אולם, מבחן הגילוי לפי הסעיף מעלה דרישה אובייקטיבית ולא די בכך שהתובע לא ידע בפועל עובדות אלה, אלא עליו להוכיח כי לא יכול היה אף "בזהירות סבירה" לגלותן. גם חשד להתרשלות או לקיומו של קשר סיבתי בין מעשי הנתבע ובין הנזק, ואף חשד בכוח ייחשבו ל"קצה חוט" המתחיל את מרוץ ההתיישנות. 

העיכוב בהגשת בקשת רשות הערעור נבע למעשה מכך שתחילה בחרה המבקשת לשוב ולפנות לבית המשפט קמא בבקשות לפריסת הסכום ולדחיית הפקדתו, ומשמבוקשה לא ניתן לה במלואו החליטה להגיש הליך ערעורי על ההחלטה המקורית בה נדונה בקשתה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לא למותר לציין בהקשר זה כי בקשות לעיון חוזר בהחלטה אין בהן כדי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה המקורית. 

לאחר עיון בכרטיס תנועות הכספים של העותר, לא נמצא לנכון לפטור אותו מתשלום אגרה, וזאת בשים לב לסכומים המופקדים בחשבונו וכן לסכום האגרה הנמוך הנגבה מאסירים בעתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק.  

עיון בתיק מעלה כי בקשה לצורך דומה הוגשה בשנת 2006 וזו הועברה לתגובת הצדדים - המשיבים לא התנגדו לבקשה ואילו את העותרים לא ניתן היה לאתר.