דומה כי העותרות טרם מיצו את האפשרויות שעומדות לפניהן לקדם את בקשתן מחוץ לכותלי בית המשפט. העותרות נענו כי בקשתן נשקלת אך לפני כחודשיים ימים, ואמנם הזדרזו העותרות להגיש את העתירה ביום 12.03.13.    

הסמכות להאריך מעצר בארבעים וחמישה ימים, בכל פעם, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי דופן, ואולם, יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא מלהעתר לבקשה. בדומה לבחינת הארכת מעצרו של בגיר, השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ואופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב. אולם, על בית המשפט להעמיד אל מול עיניו לאורך כל העת את עובדת היות הנאשם קטין.   

בירור במזכירות בית המשפט העלה כי תיק בית המשפט המחוזי הוחזר אליו לאחר שניתן פסק הדין בערעור ולפיכך בבית משפט זה מצוי כעת תיק הערעור בלבד, אשר בו כלל לא מצויים איזה מחומרי החקירה אשר העיון בהם מתבקש. כן לא ציינו הצדדים האם כל חומרי החקירה האמורים הוגשו כראיות בבית המשפט המחוזי (ותהייה זו עולה בשים לב לכך שהמשיבה ציינה בתגובתה כי ייתכן וחלק מן החומר שהעיון בו מבוקש "התפזר במקומות שונים במשטרה ובפרקליטות"). 

אף בקשתו של המשיב אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור, שכן כל השאלות שמונה המשיב בתור "שאלות משפטיות חשובות" אינן אלא סוגיות התחומות בעובדות המקרה הספציפי שהמשיב מנסה להעניק להן נופך משפטי על-ידי ניסוחן ברמת הפשטה גבוהה. באשר להשגות העובדתיות שמעלה המשיב בבקשתו, פשיטא כי אין בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשה לדון בעניין "בגלגול שלישי". בהקשר זה יש לדחות את טענת המשיב, לפיה יש להתייחס אל בקשתו כאל ערעור ראשון מכיוון שבית המשפט המחוזי קבע בתיק ממצאים עובדתיים.  

מעת שהחל לרצות עונש מאסר בפועל, אין למבקש זכות קנויה לצאת לחופשה, גם אם מדובר בחופשה מיוחדת שברקע לה אירוע משפחתי בעל חשיבות רבה. כאמור, אישור יציאה לחופשות לאסיר הינה החלטה המצויה בסמכותו של המשיב ונתונה לשיקול דעתו. החלטת המשיב בבקשת אסיר ליציאה לחופשה – גם כאשר מדובר בחופשה מיוחדת בת מספר שעות – נבחנת תמיד על רקע הנסיבות הספציפיות של האסיר באותה עת, והינה פרי איזון ספציפי בין השיקולים השונים שנוגעים לאותו אסיר. שיקול הדעת המוקנה למשיב בכגון דא הינו רחב, ומכאן שהתערבותו של בית המשפט בהחלטותיו תהיה מינימאלית וזהירה מאד. כך בבית המשפט לעניינים מנהליים, וכך מכוח קל וחומר בבית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור.

בנסיבות המתוארות בבקשה ראוי היה שבא-כוח המבקשת יגיש את הבקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה בדין להגשת ההליך, ולמחדל זה לא ניתן הסבר של ממש. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המפורטות בבקשה ובתצהיר בא-כוח המבקשת אשר צורף אליה, אין מקום לחסום את דרכה של המבקשת לבית משפט זה, וזאת מבלי להביע עמדה לעניין סיכוייו של ההליך לגופו.  

במהלך חמשת הימים הקרובים יעמדו בתוקף תנאי השחרור בהם נתון המבקש עתה, זאת מכוח הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. במהלך חמשת הימים הקרובים יתקיים למבקש שימוע בפני גורמי התביעה.

משכך, ובכפוף לכך שההסדר יבוא חלף התוצאה האופרטיבית בפסק הדין של בית המשפט המחוזי וההחלטה שניתנה בעקבותיו (למעט התשלומים ששולמו עד היום וההוצאות שנפסקו – שלא יוחזרו) – הערעורים יידחו.

המערער מציין כי הוא ורעייתו מתקיימים מקצבת זקנה בלבד אך לא צירף תדפיסי חשבון בנק התומכים בטענתו, ובנוסף לא פירט את סך הוצאותיו. כן לא ניתן להתעלם מטענת המשיב 1 לפיה המערער טרם שילם לידיו את סכום ההוצאות שנפסק לטובתו בבית משפט קמא. בנוסף, טענת המערער לפיה מכריו וקרוביו סירבו לבקשתו להלוות לו כסף לא פורטה.  

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח המערערת ובהמלצת בית המשפט, חזרו בהם באי כוח המערערת מהערעור וטוב שעשו כך. רשמנו בפנינו הודעתם שהם שומרים על כל טענותיהם.