אכן מתקבל הרושם כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. עם זאת, הוא לא ציין אילו נכסים יש ברשותו ולא הבהיר כיצד הוא נושא בעלויות ייצוגו בערכאות. בצדק ציינו המשיבות כי המבקש לא התייחס לאפשרות העומדת לו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. לא ניתן להיעתר לבקשת המבקש ולפיה ההוצאות שייפסקו לטובת המשיבים בהליך זה, אם ייפסקו, יקוזזו מתוך סכום הפיצוי שייפסק לטובתו בהליך המתנהל בבית משפט השלום, באשר עדיין לא קיימת כל החלטה חלוטה בדבר חוב של המשיבות כלפיו. 

המבקשת לא פירטה את סך הוצאותיה החודשיות ולא צירפה אסמכתא לכך שהיא מקבלת גמלת הבטחת הכנסה כטענתה. כן לא הבהירה המבקשת מדוע אין באפשרותה ליטול הלוואה ולהעמיד כנגדה את הנכס אשר על פי האמור בתצהירה מצוי ברשותה וכן לא הבהירה כיצד היא נושאת בעלויות ייצוגה המשפטי. טענת המבקשת לפיה הסכום אשר השתלם לידיה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט השלום שימש אותה לצורך החזרת הלוואות לא נתמכה באסמכתאות מתאימות. 

בענייננו מתבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים ב"גלגול שלישי". הבקשה ממוקדת בעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מעלה כל שאלה כללית. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בניסיון להשיג על החלטת ביניים ("החלטה אחרת") אשר אינה מכריעה את המחלוקת בין הצדדים. יש לציין, כי בית משפט קמא לא סתם את הגולל על האפשרות שבשלב אחר של בירור התובענה יהיה מקום למנות מומחה רפואי נוסף.

לא מצאתי במקרה זה כי מדובר באחד ממקרים חריגים אלה. הערכאות הקודמות באו למסקנה שאופן התנהלות המשיבים עורר קשיים, אך אלו אינם עולים כדי חוסר תום לב שמצדיק לדחות את הבקשה. לא מצאתי טעם להתערב בקביעה זו בגלגול נוסף. לעניין זה יוער, שכפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בבקשה לסעד זמני שהוגשה לבית המשפט המחוזי ציינו המשיבים שבקשה דומה הוגשה גם לבית משפט השלום, אף שלא צירפוה כפי שהיה ראוי שייעשו. בנסיבות אלו, טענות המבקשת בדבר אופן יישום ההלכה הנוגעת לדרישת תום הלב בבקשה לסעד זמני תחומות בדל"ת אמותיו של המקרה הספציפי דנן ויישומה של ההלכה הנוהגת במסגרתו, ואינן מצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי. 

אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך. יצוין בהקשר זה כי בשונה מערעור פלילי בזכות, אין חוק סדר הדין הפלילי מאפשר הגשת בקשת רשות ערעור פורמאלית ורק לאחריה הגשת נימוקים בנפרד. משכך, ההליך שבפניי, הנעדר כל נימוקים, כלל אינו עולה כדי בקשת רשות ערעור, והוא נמחק מהטעם שהוא הוגש בניגוד לסדרי דין (וראו לעניין זה החלטתי מיום 5.2.2013 ברע"פ 955/13 פדילה נ' מדינת ישראל). בבחינת למעלה מן הצורך, מאחר שההליך הוגש על ידי בעל הדין עצמו, שאינו מיוצג, עניינתי בקפידה יתרה בהליכים הקודמים בעניינו של המבקש ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות. על פניו, ובהתחשב בטענות שהעלה המבקש בערכאות הקודמות, לא מצאתי שהבקשה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", ובעיקרה היא נסובה סביב נסיבותיו הפרטניות של המבקש.  

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, החלטתי להפחית את סכום האגרה ולהעמידה על 150 ש"ח. אגרה בשיעור זה תשולם בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.

לא מצאתי כי הבקשה מגלה עניין החורג מדל"ת אמות המקרה הפרטני של הצדדים. עיקר בקשתה של המבקשת נוגע להשגה על פרשנות ההסכם שנכרת בין הצדדים. בעניין זה סברו שני בתי המשפט דלמטה כי הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכם היא כי שני החיובים הנקובים בו – היינו: החיוב שנטלו על עצמם המשיבים לתשלום החוב; והחיוב שנטלה על עצמה המבקשת לתיקון התנור – הם חיובים שלובים. על כן, נקבע כי משלא בוצע חיוב אחד, פטור היה הצד השני מביצוע החיוב המותנה בו. מדובר בשאלת אופן יישום ההלכות המשפטיות הנוגעות לפרשנות חוזים, שבין אם הוא נכון לגופו ובין אם הוא מוטעה (ובענין אחרון זה אינני קובע מסמרות), אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".  

דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות. בנסיבות העניין ראיתי לנכון להפחית מעט את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 25,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.

שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבים בעיכוב ביצוע פסק הדין לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב פסק הדין, ידם של המשיבים על העליונה. בית המשפט המחוזי קבע, כי המשיבים זכאים להשבת העמלות בגין כלל מכירות המבקשת ביפן במהלך תקופת החוזה וביום 27.10.2011 ניתנה על ידו פסיקתה, המציינת את הסכומים שנפסקו בפסק הדין המשלים מיום 18.7.2011. גם בקשת המבקשת שהוגשה לבית המשפט המחוזי לתקן את הפסיקתות נדחתה בקביעה, כי הפסיקתה מיום 27.10.2011 מתייחסת אף לפסק הדין המשלים.