ניתן בזה צו ארעי המופנה למשיבים 2-1 והאוסר להמשיך לבצע פעולות פינוי והריסה במאחז מעלה רחבעם. הצו יעמוד בתוקף עד להחלטה אחרת.

עצם הגשת הערעור לבית משפט זה אינה מצדיקה מתן סעד זמני המונע נקיטת הליכי משמרות או הרחקה מישראל. הטעם לכך הוא, שניתן לנהל את הליך הערעור גם מחוץ לגבולות ישראל ואין לומר שהרחקה מישראל תגרור מצב דברים בלתי הפיך.

אין מקום לפטור את המבקש באופן מלא מהפקדת עירבון בהליך. עם זאת, נוכח המצב הכלכלי הנטען ובשים לב למהות ההליך ולפערי הכוחות בין הצדדים מצאתי לנכון להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 8,000 ש"ח. בשים לב למועד הדיון, הקבוע כאמור ליום 20.2.2013, יופקד העירבון בשיעור זה עד ליום 18.2.2013, ובמקביל ישלח המערער הודעה לבית משפט זה על דבר ביצוע ההפקדה. 

מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא כי הסעד הזמני לו עתרה המבקשת הוא למעשה צו עשה שיש בו כדי לשנות את המצב הקיים. בהקשר זה נפסק לא פעם כי בית המשפט ייעתר לבקשות למתן צו עשה זמני במשורה וזאת כאשר התערבותו חיונית על מנת למנוע נזק שאינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם.

אנו סבורים כי העתירות אינן מגלות כל עילה להתערבות בהחלטת ועדת העררים – שהינה גוף מעין-שיפוטי. החלטת ועדת העררים היא החלטה מפורטת ומנומקת כדבעי שניתנה לאחר שהועדה שמעה כל טיעוני הצדדים ובחנה את כל הראיות שהונחו לפניה. בפרט, קיימה ועדת העררים דיון מפורט בשאלת ההוכחה של תנאי הסף לתביעת רישום ראשון – הוכחת חזקה ועיבוד, אשר היוותה מוקד מחלוקת עיקרי בעתירות שלפנינו.

בהתאם לבקשת המבקש, ובהסכמת המשיבה, הריני להורות על עיכוב ביצוע רכיב המאסר בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לבקשת המדינה, מהטעמים המפורטים בבקשתה, ובהסכמת בא כוח המשיב שהונחה כעת לפני, מוארך בזה מעצר המשיב בתשעים ימים, החל מיום 20.2.2013, או עד למתן פסק-דין ב-תפ"ח 40001-05-12 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם מביניהם.

אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להיענות לבקשת המועצה הדתית למתן היתר בנייה למקווה במגרש. המשמעות היא כי יש לקיים הליך חדש המבוסס על תשתית עובדתית מקצועית מקיפה ושקופה לציבור. ההליך יכלול שמיעת התנגדויות בלב פתוח ונפש חפצה ושקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים. לבסוף תינתן החלטה חדשה של הרשויות שתהיה מנומקת ומבוססת.

מבלי לנקוט עמדה בשלב זה לגבי אופן ההתנהלות ולתיקון התקנות, דומה כי מכל מקום העתירה במתכונתה הנוכחית שוב איננה אקטואלית.  

לאחר שמיעת הטענות כולן ולאחר שבא כוח המדינה הצהיר כי בכפוף להוכחת הבעלות יוכלו העותרים לפנות לבית המשפט לשם קבלת הפיצוי (אם לא יגיעו להסכמה עם המינהל) – מחק בא כוח העותרים את העתירה והיא נמחקת.