שירות המבחן ייחס משקל רב להשפעה החיובית של בני משפחת המשיב, שהם דמויות משמעותיות ונורמטיביות, היכולים לספק "רשת פיקוח מאורגנת ואחראית".לאחר עיון, בית המשפט מצא שאינו יכול להיות שותף להחלטת בית המשפט המחוזי. לעניין התסקיר ייאמר, כי התרשמות שירות המבחן מההשפעה החיובית של בני המשפחה אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. כן קשה ביותר ליתן במשיב אמון שיקפיד לקיים את תנאי השחרור; מה גם שמכלול הנתונים, לרבות חומרת המעשה בו הואשם עתה, מצביעים על מסוכנות ממשית.

המשיבה, בהתייחסה למאזן הנוחות, טוענת כי הנזק שצפוי להיגרם לה אם יבוטל הסעד הזמני הינו חמור - שלילת זכותה הבסיסית להצביע באסיפה הכללית. לטענתה, במצב זה יש להעדיף את אי השלמת העסקה עד להכרעה שיפוטית בעניין, שכן לא ניתן להשלים עם מצב בו תאושר עסקה עם בעל שליטה תוך ביטול זכות ההצבעה של המיעוט המתנגד לה, עד להכרעה שיפוטית.

במקרה דנן, עסקינן בבקשת רשות ערעור על חומרת העונש בלבד. לגבי עניין זה, כבר נפסק, פעמים רבות, כי חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מהווה, ככלל, טעם מספיק למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", זולת במקרים יוצאי דופן, בהם קיימת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה בעבירות דומות. כמו כן, עקרון אחידות הענישה הוא כלל אשר נודעת לו חשיבות רבה, ואולם כידוע הוא, כי כלל זה אינו חזות הכל.   

יש לאזן בין זכות הטיעון של בעלי-הדין לבין אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי. עוד נפסק, כי אין לקבוע מסמרות בשאלת היקפו הראוי של כתב-הערעור, וכי שאלה זו תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות.

סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ככלל ערכאת הערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל היא בית משפט השלום. זה הנתיב בו על העותר לפסוע, ככל שלא איחר את המועד לעשות כן. גם יתר בקשותיו של העותר המפורטות בעתירה צריכות להיות מועלות בפני ערכאות מוסמכות, בין בהליכי השגה ערעוריים ובין בתובענות עצמאיות.

ראוי שכאשר נשלחים מכתבים מטעם ועדת האתיקה לעורכי דין דוגמת המכתבים שנשלחו למשיב 1 (בשני הערעורים) ראוי שייכתב במפורש כי מדובר בהנחיה של ועדת האתיקה ולא בהוראה מחייבת. 

נדרש לייחס משקל מסוים להסכמתה של המשיבה להפחתה "שולית" בעונשו של המערער לנוכח ההסדר אליו הגיעו הצדדים בנושא מסירת האקדח. אמנם ברי כי בית המשפט אינו מחויב "ליישר קו" עם הסדרים מעין אלו, אך דומה שהאינטרס הציבורי מחייב כי בנסיבות העניין יינתן משקל לנתון האמור. מאחר שעובדות אלה לא ניצבו לנגד עיניו של בית המשפט קמא, יש בהן לשיטתנו כדי להצדיק הפחתה מסוימת בעונש המאסר שהוטל על המערער.

המבקש אינו נעדר עבר פלילי, וכי החלופה המוצעת אינה יכול להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט עמד על כך שהמפקחים המוצעים הם אנשים נורמטיביים, אך שהבעיה טמונה במבקש עצמו וכי החלופה שהוצעה משיבה אותו לסביבתו הטבעית שבה ביצע לכאורה את העבירה.

אדריכל תכנן בית מגורים ייחודי עבור לקוח, וביקש לצלמו לצורך הצגתו באתר האינטרנט של משרדו. הלקוח סירב. האדריכל פרסם באתר האינטרנט הדמיות ממוחשבות של בית הלקוח, תוך שהוא נמנע מלציין פרטים מזהים ביחס לבעלי הבית. האם מקרה זה מקים פגיעה בפרטיות?