נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר; עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים; ישנם מקרים שבהם חובה על בית משפט זה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

טענת המערערות בדבר חוסר יכולת כלכלית לא הוכחה כדבעי, באשר הן לא פרשו בבקשתן את מלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך הוכחת מצבן הכלכלי ולא צירפו לה ראיות אובייקטיביות התומכות בטענותיהן. הבקשה נתמכת בתצהיר של המשיבה 2 בלבד, אליו צורפו ארבעה תלושי שכר שלה; המערערות לא הבהירו כיצד הן נושאות בעלויות ייצוגן המשפטי בבית הדין לעבודה ובבית משפט זה, וכן לא התייחסו בבקשתן לאפשרות העומדת להן להסתייע במשפחתן או במכרים לצורך גיוס כספי העירבון, וממילא לא הוכיחו זאת כנדרש.

השיקולים השונים לפסיקת גמול ושכר טרחה בהליך ייצוגי שהסתיים בפשרה הוצגו בהרחבה בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט. במקרה זה, בית המשפט נתן דעתו לכך שאין מדובר בתביעת סרק או בתביעה מופרכת על פניה, אך גם לקשיים המהותיים בהחלטת בית המשפט המחוזי. בהתחשב בכך, דומה כי שכר טרחת עורך דין בגובה של כ-5% משווי ההטבה הוא סביר והוגן על רקע נסיבות המקרה. הוא הדין לעניין הגמול שבעלי הדין המליצו שישולם למשיב (1.8% משווי ההטבה).

הממצאים שנקבעו מבססים את המסקנה המשפטית אליה הגיע בית משפט קמא, היינו, כי אין המערער זכאי לפיצוי ודין תביעתו נגד קרנית להדחות, מאחר שלא מצאנו כל טעות או פגם בפסק דינו של בית משפט קמא, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור.

מכלול החומר שאותו הגדירה המשיבה כחסוי אכן נכלל בגדרי העניינים שהוגדרו כחסויים על פי תעודת החיסיון, וכי אין מקום לפירוט, שכן ציון הדברים עלול לחתור תחת החיסיון עצמו. לפיכך, ניתן לעבור עתה לשלב השני, ולבחון את חיוניותן הפוטנציאלית של הראיות- להגנתו של העותר.

היוזם הליך ערעורי נדרש להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים באותו הליך, אלא אם הוכיח התקיימותם של התנאים המקנים לו פטור מהפקדתו (העדר יכולת כלכלית וסיכויים טובים להליך), ו"חלופת עירבון - צריך שתהא סבירה ודומה במהותה ככל שניתן לעירבון, אם בדמות האיתנות הפיננסית ואם בדמות קלות הפירעון.

תקנה 467 לתקנות סדר דין אזרחי תוקנה כאמור רק לאחרונה במסגרת תיקון 2013 לתקסד"א (התיקון נכנס לתוקף בתאריך 11.04.2013). על-פי נוסחה החדש של תקנה 467 לבית המשפט שלערעור ישנה סמכות כללית ובלעדית להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה מושא הערעור, או בקשת רשות לערער, שהוגשו ועומדים לפניו (סמכות זו נתונה לבית המשפט שלערעור גם ללא תלות בשאלה אם התקיים דיון בערעור). לחיקוקים העוסקים בהוראות דיוניות יש, ככלל, תחולה אקטיבית.  

בהינתן האמור אכן אין מקום לפטור את העותרת באופן מלא מתשלום האגרה, אך נוכח מהות ההליך, פערי הכוחות בין הצדדים, והמצב הכלכלי הנטען אשר אכן נראה כי אינו מן המשופרים, מצאתי לנכון להפחית את שיעור האגרה ולהעמידה על סכום של 400 ש"ח.  

בהתחשב בהודעת המשיבות, לפיה הושג הסדר במסגרתו קיבלו הן סכום כסף לסילוק מלא וסופי של כל טענותיהן ודרישותיהן בקשר עם פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עליו הוגש הערעור, ובקשר עם האירוע נשוא ההליך, בית המשפט נעתר לבקשתן ומורה על קבלת הערעור ועל ביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.