"עקרון הפירצה" משמש את בתי המשפט בסוגיה אם יש לסווג הכנסה כהכנסה הונית או פירותית מקום בו משולם פיצוי בגין פגיעה או ויתור על הכנסה כלשהי, אך אני סבור כי ניתן לייבא עקרון זה גם על המקרה שבפנינו, על דרך ההיקש, כאשר הפיצוי שניתן למערערים משקף את מלוא הפגיעה המתבטאת במכירת הנכס; הזכות לקבלת שווי הנכס היא "המרה" או "תחלוף" של הזכות בנכס שהיתה למערערים כיורשי הוריהם המנוחים.

הכלל הוא כידוע, כי מי שהורשע בדין, איננו נהנה עוד מחזקת החפות שעמדה לו, כל עוד היה בגדר נאשם, ובעקרון עליו להתחיל בריצוי עונשו "באופן מיידי", אלא אם הוא נכנס לחריגים שנמנו בהלכת שוורץ. בעת בחינת השיקולים הנ"ל, יטה בית המשפט להתחשב, בין היתר, בפרמטרים הבאים: חומרת העבירה שעל הפרק ונסיבות ביצועה; משך המאסר שהוטל על המבקש; טיב הערעור שהוגש וסיכוייו; עברו הפלילי של המבקש; אופן התנהגותו והתנהלותו במהלך המשפט וכן נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.    

מהזכות להליך הוגן נגזר כלל הגילוי המעוגן בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] והפועל לטובת הנאשם. נאשם העומד לדין זכאי לקבל לידיו את חומרי החקירה בעניינו ובכך באה זכותו להתגונן לידי מימוש. אך לכלל זה מצויים גם יוצאים מן הכלל שמטרתם מתן ביטוי לשיקולים אחרים ובהם האינטרס הציבורי. עיון בסעיף 44(א) לפקודת הראיות מלמד כי קיומו של אינטרס ציבורי לא מביא את זכות ההגנה של הנאשם לנסיגה מלאה כי אם יוצר מעין תחרות חדשה, תוך שרטוט מבנה תלת-שלבי לביקורת שיפעיל בית המשפט.

האפיק הדיוני המתאים להעלאת טענות העותר בדבר עיוות דין שנפל, אם נפל, בהליך הפלילי שנוהל בעניינו הוא הגשת בקשה למשפט חוזר בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]. בקשה כזו אכן הוגשה על ידו אך היא נדחתה. ככל שהעותר סבור כי עתירתו מעלה טענות חדשות שלא נדונו בבקשתו הקודמת למשפט חוזר, יש בידו להגיש בקשה נוספת למשפט חוזר; למותר לציין כי תמיכת המשיבה בבקשה נוספת כזו אינה תנאי בלעדיו אין להגשתה.   

העתירה תמחק ללא צו להוצאות.