המבקש מצביע על סתירה בין החלטותיהן של שתי הערכאות הקודמות; על העובדה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי סוטה מתסקירי המבחן שהוגשו בעניינו, שבהם ציין שירות המבחן שהמבקש מודע לבעיותיו ומבקש לחזור לדרך המוטב; וכי לא ניתנה למבקש כל הזדמנות לערור על ההחלטה לעוצרו עד לתום ההליכים, שכן המדינה היא זו שהגישה את הערר הראשון בפרשה דנן.

העותר מעלה בעתירתו טענות ערעוריות מובהקות, שאינן מקימות עילה להתערבותו של בית משפט זה. יתרה מכך, בית משפט זה דחה אך באחרונה עתירה בה העלה טענות דומות במהותן.  

בנסיבות העניין שלפני, סבורני כי האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור מצדיק את המשך מעצרו של המשיב, חרף חלוף הזמן ממועד מעצרו. 

איני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בדומה לבית המשפט קמא, אף אני השתכנעתי כי קיימות די ראיות על מנת להצביע על כך שהמערער הפר לכאורה את תנאי שחרורו. איני רואה צורך לחזור על טיבן של הראיות שהציגה המשיבה, אשר נדונו בהרחבה על ידי בית המשפט קמא, כמפורט לעיל, ואשר החלטתו מקובלת עלי.  

הוחלט שהבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. המשיב יגיש תשובתו לבקשה תוך 15 יום.

שקלנו את הנסיבות בכללותן, לא התעלמנו מחומרת העבירות ועמדת המדינה. עם זאת, סברנו שראוי לעודד את המערער בתהליך החשוב של השיקום שהוא מצוי בעיצומו ולהקל ולו במידת מה בעונשו, משכך, עונש המאסר יופחת ב-6 חודשים, כך שעל המערער יהיה לרצות 44 חודשי מאסר מיום מעצרו, שאר חלקי העונש יעמדו בעינם. 

דינה של העתירה להימחק נוכח קיומו של סעד חלופי לדיון בסוגיה שאותה העלו העותרים. העותרים יהיו רשאים להגיש תביעת השבה לבית המשפט האזרחי המוסמך, ובמסגרת זו יוכלו לתקוף את חוק העזר במסלול של "תקיפה עקיפה", תוך שמירת טענותיהם במלואן.

לאחר שעיינו בחומר החסוי בהסכמת בא-כוח העותר נחה דעתנו כי לא נפלה שגגה בהכרעותיהם של בתי הדין הצבאיים שמצאו כי המידע העומד ביסוד מעצרו המנהלי של העותר חמור, עדכני ומבוסס על מקורות מהימנים. 

לאחר כל אלה נחה דעתנו כי לא נפלה שגגה בהכרעותיהם של בתי הדין הצבאיים, שהגיעו לכלל מסקנה כי המעצר המינהלי הוא האמצעי היחיד בכדי לסכל את הסכנה הנובעת מהעותר, זאת בהסתמך על עיון בחומר המודיעיני המהימן והאיכותי המצביע על קיומה של סכנה לבטחון האזור לוּ  ישוחרר העותר ממעצרו.