לאחר שעיינו בתיק הגענו לכלל מסקנה כי הכרעת הדין מבוססת על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. כלל מושרש הוא שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בכגון דא ובמיוחד כאשר הממצאים העובדתיים נקבעו על ידי הערכאה הדיונית על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. מעשי המבקש הם ברף ממשי של החומרה, שכן הוא החזיק מקל וסכין בכוונה לגרום חבלה חמורה לקורבנותיו וללא כל התגרות, ותקף שני אנשים.  

בחלק הגלוי של חוות הדעת של ועדת האלימות במשפחה צוין כי המבקש הוא אסיר בעל נורמות עברייניות, תוקפני בהתנהגותו וחסר גבולות; הוא מציג את עצמו כקורבן, ללא כל מודעות לחומרת מעשיו. ממכלול המידע שנמסר לה קבעה הוועדה כי מסוכנותו גבוהה ביותר, ואין היא ממליצה על יציאתו לחופשות. עם זאת, הוועדה לא התנגדה ליציאתו לאזכרת אביו בתנאי שילווה באבטחה, בכפוף להתרשמותם של הגורמים האמונים על כך.

ככל שטענות המערער מתייחסות להעדפת גרסת המתלוננת על זו שלו, הלכה היא שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאי מהימנות ועובדה אליהם הגיעה הערכאה הדיונית לאחר התרשמותה הישירה מהעדויות. כלל זה עומד בעינו גם כאשר מדובר בעבירת מין. העובדה כי במישור המשפטי ניתן להרשיע בעבירות אלו על סמך עדות יחידה של הקורבן לא מצדיקה צמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור מהתערבות בממצאיה של הערכאה הדיונית. ההתנגדות של נפגעת עבירת מין אינה חייבת להיות בתופים וברעש גדול. 

המבחנים לבחינת בקשה להארכת מועד נקבעו בבש"ם 6229/11 דון-יחיא'. על פיהם, הבקשה נבחנת בשני שלבים: קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלתה, ואם קיים טעם שכזה, בשלב השני נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד. טעם מיוחד יכול ויבוסס בהסתמך על אינטרס פנימי של מבקש הבקשה או על אינטרס ציבורי. בשלב השני יש לבחון טעמים המצדיקים את דחיית הבקשה, בין היתר את אינטרס ההסמכות של הצדדים, מועד הגשת הבקשה להארכת מועד, סיכויי הצלחת ההליך שבגינו הוגשה הבקשה, ועוד.      

אין משמעות הדברים כי נדרש גילויה של התנגדות אקטיבית כחלק מיסודותיה של עבירת האינוס. בנסיבות המקרה דנן, לאחר שהשתכנענו כי הובעו באופן גילוי ומפורש התנגדות ואי-הסכמה, לא ניתן להטיל ספק במודעותו של המערער לאי-הסכמתה של המתלוננת במקרים הללו. כמו כן, המערער לא רק פגע בילדיו ובאשתו, אלא גם חמס מהם, במידה רבה, את שלוות חייהם וביטחונם הרגשי.  

לאחר שיג ושיח סוכם, בין היתר, כי: העתירה ככל שהיא נסובה על טענות מכוח שבות תימחק, תוך שמירת זכויות להביא בפני המשיב בעניין זה ראיות חדשות, אם יהיו כאלה. כמו כן, המשיב מוכן לבחון אפשרות הענקת מעמד לעותרת על פי נוהל קטין נלווה, ובלבד שבקשה כאמור תוגש תוך שבועיים. במקרה כזה, אם העותרת כבר לא תהא קטינה בעת מתן ההחלטה, יימנע המשיב מלהעלות טענת סף שאין היא קטינה עוד.   

העתירה מעלה שאלה חשובה ביותר, לגביה משרד החינוך, כמו גם המשיבות הנוספות עיריית ירושלים, בני ברק, מודיעין עלית וביתר עילית מקיימים מעקב ופיקוח צמוד במטרה לאתר מקרים של אפליה אם אכן זו קיימת.