במאזן הנוחות נוטה האיזון לטובת המשיבים המתגוררים בנכס עם ילדיהם, אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.  

המבחן אשר מפעיל בית משפט זה בדונו בבקשה להסרת חיסיון לפי סעיף 44(א) הוא בן שלושה שלבים. השלב הראשון הוא בחינת רלוונטיות החומר להגנתו של הנאשם. השלב השני הוא בחינת ההצדקה הביטחונית להותרת החיסיון על כנו. במידה והחומר רלוונטי אך קיים צורך בטחוני להותרתו תחת חיסיון, נגיע לשלב השלישי ובו יהיה על בית המשפט לאזן בין שני השיקולים העומדים על כפות המאזניים. נוסחת האיזון קבועה בלשון החוק ולפיה החיסיון יעמוד בעינו אלא אם מצא בית המשפט כי "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה". 

במהלך הדיון הושג הסדר נושים משופר ביחס להסדר שהובא בפני אסיפת הנושים שנערכה ביום 13.02.2013. כל הנושים הנוכחים בדיון היום הסכימו להסדר המשופר. הרוב הדרוש בדין הודיע על הסכמתו להסדר. אף הכונס הרשמי הודיע שהוא מסכים וכי אין מניעה לאשר את ההסדר המשופר.

העובדה כי מדובר בערעור על חומרת העונש אינה מהווה כשלעצמה סיבה המצדיקה מתן רשות ערעור. לא פעם ולא פעמיים יצאה מלפני בית משפט זה האמירה כי "בית^-משפט זה אינו נוהג להתערב בשאלות הנוגעות לחומרת העונש, אין המדובר כמובן בכלל גורף אך אין בנסיבות המקרה טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה ממנו. העונש שנגזר על המבקש אינו קל, אולם אינו חורג באופן משמעותי מהענישה המקובלת במקרים דומים, בייחוד תוך שאנו לוקחים בחשבון את הנסיבות המחמירות של המקרה ובהן הרשעה קודמת בעבירת אלימות כלפי המתלוננת.  

בבוא בית משפט זה לדון בבקשה להסרת חיסיון לפי סעיף 44(א) עליו להפעיל מבחן בן שלושה שלבים לבחינת הסוגיה. השלב הראשון הוא בחינת רלוונטיות החומר להגנתו של הנאשם – האומנם יש בחומר החסוי כדי לסייע להגנה. השלב השני הוא בחינת ההצדקה של החיסיון – האומנם יש בחשיפת החומרים כדי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. במידה והשבנו בחיוב בשני השלבים הראשונים, דהיינו יימצא כי החומר החסוי רלוונטי להגנת הנאשמים ומנגד, כי קיימת הצדקה ביטחונית לקיומו של החיסיון, נגיע לשלב השלישי ובו יהיה על בית המשפט לאזן בין שני השיקולים העומדים על כפות המאזניים. נוסחת האיזון קבועה בלשון החוק ולפיה החיסיון יעמוד בעינו אלא אם מצא בית המשפט כי "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה".

ככל שהמשיב עמד בערבויות ובתנאים האחרים שהושתו עליו בהחלטות שיפוטיות קודמות, הוא ישוחרר למעצר בית כאמור לעיל בהתאם לנהלים המקובלים.  

אשר על כן, יצורפו מוחמד קסום, עולם הדלתות בע"מ ועלי זבידאת כמשיבים להליך. המערערות תמצאנה למשיבים אלו את הודעת הערעור בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטתי זו, והמזכירות תתייק בתיקי השופטים את דף הפתיחה המתוקן, אותו צירפו המערערים למען הזהירות לתגובתם מיום 14.2.2013. 

בהסכמת בא-כוחו של העותר עיינו בחומר החסוי שהוצג לנו על-ידי גורמי הביטחון. העיון, כמו גם השאלות שהצגנו על בסיסו, שכנע אותנו כי לעת הזו אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב, שביסס את החלטתו על חומר מודיעיני עדכני, וכי ההחלטה אינה מבוססת רק על מעמדו הנכבד של העותר בקהילתו, כפי שחשש בא-כוחו. עם זאת, מצאנו לנכון להוסיף, כי לנוכח התמשכות מעצרו של העותר ומכלול הנסיבות שהוצגו בפנינו, טוב יעשה המשיב אם ישוב וישקול אם אמנם נדרש המשך המעצר לתקופה של חודשיים נוספים – וזאת לקראת המועד שבו צפוי לפקוע צו המעצר המינהלי הנוכחי ובהתאם לנסיבות באותה עת, והכל מבלי לגרוע משיקול דעתו בעניין.

במקרה דנן הבקשה למעשה אינה כוללת כל נימוק המצדיק להיעתר לה, וכל שציינו העותרים בבקשתם הוא כי "בית המשפט מתבקש לקבל את בקשתנו, להתחשב בה. להיעתר לה. ולהורות לפטור אותנו מתשלום אגרת בית המשפט". משלא טענו העותרים דבר לעניין מצבם הכלכלי, וממילא לא הוכיחו את הטעון הוכחה בהקשר זה, אין מקום להיעתר לבקשתם, ובבחינת למעלה מן הנדרש אוסיף כי עיון בעתירה מלמד כי על פני הדברים לא מתקיים בענייננו גם התנאי השני הנדרש למתן פטור, קרי קיומה של עילה להתערבותו של בית משפט זה.

אמנם הפסיקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות "העובדה שפסק הדין נמסר לצדדים במועד מאוחר להשמעתו תהווה טעם מיוחד להארכת מועד" (עניין בן-יונה), אך במקרה דנן איני סבורה כי יש מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף על בסיס האמור, ולו מן הטעם שהליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בהם בפסק הדין נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים הבודדים בהם יורה בית המשפט על קיום דיון נוסף לפני הרכב מורחב.