הבעל צלל עם משקפת ושנורקל בטאבה בים סוף ומאז נעלמו עקבותיו. אחרי יומיים מצאו את המשקפת והשנורקל, לשאלת בית-הדין הרבני ענתה האישה שחיו בשלום, צורף לתיק דו"ח חיפושים ממועדון "מרינה דיוורס" עבודות ימיות, הערכת סיכויים למצוא את הבעל או ממצאים כל שהם בים סוף הם אפסיים, בית הדין הרבני מתיר למבקשת להינשא, מאחר שבעלה נפטר כשטבע בים והשאיר אחריו זרע של קיימא.

הבעל חייב במזונות האישה וברפואתה. אין ספק שאם תתגרש האישה כיום מבלי הבטחת משען ומשענה, לא יהיו לה סיכויים לשרוד, ובודאי שבמצבה הנוכחי אין לה סיכויים להינשא מחדש. במצב הנוכחי על הבעל להציע הצעה שתתקבל על דעת בית הדין הרבני לפצות את האישה.

בנסיבות הנוכחיות בהם הדיונים מפוצלים בין שתי ערכאות שיפוטיות, האחת דנה לפי דין תורה והשנייה מחויבת לחוקים וכללים אחרים. במידה ובית הדין הרבני יורה לגבות מהבעל את הסכום המחויב מכוח הכתובה, ייתכן מאוד שלאחר סיום ההליך בבית המשפט יתברר שניגבו מהבעל סכומי כסף שעל פי דין תורה, הבעל יהיה רשאי לבקש להחשיבם כתשלום הסכום המחויב בכתובתה.

האישה טוענת כי בעלה עובר על דת, אין יחסי אישות למעלה משנתיים, אולם מתגוררים בדירה אחת ובחדר אחד, האישה טוענת כי בעלה מאוס עליה. האב"ד האריך שמחלל שבת אינו נחשב לעובר על דת. אין ספק שקללות וכינויים, פוגעים עמוק בנפשה של אישה. בודאי כאשר הדבר חוזר על עצמו קרוב ל- 10 פעמים.

אם יסרב הבעל לתת גט לאשתו יחליט בית הדין הרבני בהטלת צווי הגבלה הקבועים בחוק, נגד הבעל ובית הדין הרבני יחליט בנושא כפיית הבעל בגט.

הנתבע חייב להופיע לדין במקום התביעה, ואינו רשאי שלא להופיע עקב רצונו לדון בפני בית דין רבני אחר.

הילדים הם סרבני קשר וזאת גם בסיוע של האם, ועל כן ביטל בית הדין הרבני את חיוב המזונות וזאת למפרע. על פסק דין זה הוגש ערעור וכבוד בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור מאחר ולא הייתה חוות דעת מלאה בפני בית הדין הרבני שנכתבה על-ידי גורם מקצועי בעניין הקשר של האב עם ילדיו אשר אינו מתקיים, ובשל מי הרעה הזאת.