האם המבקשות ביקשו ועשו את עסקת הביטוח לפני או אחרי קרות הנזק. לאמור, לא השתכנעתי מעמדת המבקשות כי אף בהינתן שעסקת הביטוח נערכה לאחר קרות הנזק, התשתית העובדתית שהונחה על ידי המבקשות, די בה להביא לקבלת התביעה; אין מקום להעניק בקשת רשות ערעור במקרה זה לנוכח פסקי הדין שניתנו על ידי ערכאות קמא. ללא קשר לקיומה או אי קיומה של סוגיה משפטית עקרונית וציבורית לא עולה על פני הדברים שנפלה טעות בהכרעה. על כן גם מנקודת מבט זו אין מקום להעתר לבקשה.

שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לקבל את הערעור וליתן צו ביניים כמבוקש. אין חולק כי דחיית בקשתה של המערערת לצו ביניים תייתר את הדיון בכל הנוגע לסעד שעניינה בהארכת אשרת שהייתה של המערערת לתקופה קצרה נוספת עד לדיון במשפטה הפלילי; אי-מתן צו ביניים לא יאפשר אפוא להושיט למערערת סעד אפקטיבי אם תתקבל עתירתה. 

לטענת המערער, הבסיס להגשת בקשת צו הכינוס היה רצונו של הבנק "להשתלט" על נכסיו של המערער, ללא הגשת תביעה כספית; המערער עצמו נמנע לאורך תקופה ארוכה להגיש תגובה לבקשה להכריז עליו כפושט רגל, הנתמכת בתצהיר, הגם שהבנק נעתר לא אחת לבקשות דחייה שהגיש המערער. עוד נטען כי בא-כוחו של המערער אף נמנע מלחקור את המצהיר מטעם הבנק בבית המשפט קמא.

המבקשים היו מיוצגים בבית המשפט המחוזי, ומן הסתם ידעו מהו המועד להגשת ההליך.

טענו המבקשים כי שגה בית משפט השלום מקום שהרשיע אותם בעבירה של "שימוש חורג" רק משום שבניית המבנה נעשתה ללא היתר. זאת, היות שלגישתם שימוש במבנה שנבנה ללא היתר אינו מהווה "שימוש חורג", ככלשהוא משרת מטרה המותרת על פי התוכנית החלה על המקרקעין שעליהם נבנה המבנה; המבקשים זנחו את טענתם שלפיה השימוש שעשו במבנה אינו נכנס בגדרי המונח "שימוש חורג", ומשכך נמנע מלדון בכך. לעניין גזר הדין – דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקשים 3-1 בנוגע לחומרת העונשים שהוטלו עליהם, בהתייחסו לכך שהמבקשים ביצעו עבודות בניה ללא היתר בהיקף נרחב, ועשו במבנים שימוש מסחרי במשך שנים מבלי לקבל היתר.

הבקשה הוגשה באיחור רב, וזאת אך לצורך ביטול הליכי הפינוי המתנהלים על ידי כונס נכסים. עוד צוין כי גם אם היה ממש בטענה שחובות פושטי הרגל נוצרו בחוסר תום לב, מכלול הנסיבות מחייבות את המסקנה כי עסקינן בחייבים המתאימים להליך פשיטת רגל.