נקבע כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שבעת הסטיה ימינה חרג מנתיבו, סטה שמאלה וחדר אל נתיב נסיעת התובעת ופגע ברכב התובעת והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה. 

סביר מאוד להניח, שאם כלי רכב נחבט מאחור בעוצמה שהביאה אותו להתנגש בכלי רכב אחר, סימני הנזק מאחור היו ניכרים, ולכל הפחות היו ניכרים בהרבה יותר מאשר בחלק הקדמי של אותה מכונית. 

לאחר בחינת טענות הצדדים, התקבלה התביעה בחלקה בלבד, לאור מיקום הנזק במכונית התובעים.

בגין נזקי התובעת המפורטים בכתב התביעה, הוחלט כי הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 22,367 ₪.

נקבע כי מוטלת החובה על כל המבקש לפתוח את דלת רכבו אל תוך נתיב נסיעה, לעשות כן באורח שלא יפגע בכל רכב אחר ואף לא יגרום לכל הפרעה לנסיעתו של רכב אחר, בנתיבו שלו.

נפסק כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע, לסילוק סופי ומלא של כל התביעות והטענות כמפורט בתובענה, לרבות הוצאות המשפט, סכום כולל של 5,000 ₪.

אין די בהעלאת טענה בכתב הטענות והותרתה כטענה בלבד, כאשר הנתבעת 2 לא טרחה לעשות דבר לביסוסה.

נקבע כי הנתבעת נהגה ברכבה בחוסר זהירות וברשלנות, סטתה שמאלה מנתיב נסיעתה שלא כדין, תוך שהיא חוסמת את אפשרות המשך נסיעתה של הנהגת.

נקבע כי מקום בו התובע עמד בפני שוקת שבורה, כאשר דירתו מוצפת מים, ונזק של ממש נגרם לדירה, ריח עובש וטחב אופף אותה, מן הראוי היה שהנתבעות יפעלו במרץ לתיקון הליקויים. 

כל אחד מהנהגים העיד על אופן קרות התאונה, אך מעבר לעדותו לא הוצגו כל ראיות חיצוניות נוספות, שיהא בהן כדי לתמוך באחת מטענות הצדדים.