היות ותיק זה הוא תיק מיוחד ומורכב לכן בית-הדין בעד קביעת הרכב מסויים, כדי לא להריץ דיין אחד מהרכב להרכב, לפיכך מחליט להעביר התיק להרכב הדיינים הרה"ג אליעזרוב, רבינוביץ ואלגרבלי, ובמידה והדבר לא יעלה, אזי ידון בתביעה הרכב של כב' הרה"ג שינפלד, ובהתאם לאמור בהחלטה שנכתבה על-ידי בית-הדין ובהסכמה של הרב הראשי. 

שני הצדדים מחוייבים לפסק-הדין הסופי שיוציא בית-הדין הרבני ולא יתקיים לאחריו כל הליך נוסף. אנו פונים לצדדים למלא אחר כל הוראה שיוציא בית-הדין האזורי בחיפה במטרה להביא לסיומו המהיר והסופי של ההליך כולו, ולהימנע ממצב בו יהיה צורך לשוב ולהידרש לעניין ולקבל החלטות קשות שיביאו את העניין לידי גמר.

בנסיבות העניין, נראה שיש לחייב את הבעל בהוצאות לטובת האישה בסך של 100,000 ש"ח. חיוב זה לא ייכנס לתוקף אם הבעל יתן את הגט תוך 30 יום מעת המצאת פסק-דין זה לידי באת-כוח הבעל.

מדברי הבעל עולה שהרקע לפירוד היה רצונה ודרישתה של האישה להתגרש. הצדדים דיברו על גירושין בהסכמה, ולכן פנה הבעל לבית-הדין הרבני ופתח את התיק לאישור הסכם. גם מתביעות האישה בפני בית-המשפט ובכתב הערעור לפנינו, אין רמז שהיא רוצה שלום בית. היא גם לא הגישה תביעה כזו עד היום.

הערעור מתקבל. המערערת זכאית לגור במדור, שבו גרה עם בעלה המנוח, כאמור בהסכם שנחתם בינה לבין המנוח. כמו כן, זכאית המערערת למזונות מן העזבון.

נקבע כי הערעור מתקבל ואין לחייב את הישיבה או את מנהל הישיבה לפני שבית-הדין ישמע את טענות הישיבה על-ידי ראש הישיבה או מי שייצג אותו.

הואיל ופסק הבורר לא ניתן לביצוע, והואיל ולא קיימת אפשרות לדיון חוזר, מאחר והבורר ז"ל מת, לפיכך הדרך היחידה שנותרה היא להחזיר את התיק לבית-הדין האזורי שידון ויפסוק בעניני הרכוש.

הבוררות שהוצעה בזמנו היתה מתוך הנחה שפסק-דינו של הבורר יהא ניתן לביצוע, ומאחר וכיום אין אפשרות לבצע את פסק הבורר, חוזר המצב כפי שהיה לפני ההסכמה למסור את העניין לבורר.

יש לחייב את הצדדים לסדר גט פיטורין ביניהם בלי שבית-הדין יקבע את עמדתו, שלסידור הגט לא תהיה השלכה על הנושא הרכושי והכספי. המערערת הצהירה בפני בית-הדין שהיא היום דתיה והיא רוצה את הגט על מנת שתוכל להינשא לעלמא. ומסיבה זו בית-הדין מצווה להורות למשיב שהוא חייב לגרשה ובמידה ויסרב אף לכפות עליו לגרש, ולא להשאיר אותה תלויה ועומדת מבלי יכולת להינשא לעלמא, דבר השולל ממנה את זכותה להיבנות מחדש כדת וכדין. אין הוא יכול להתנות את ביצוע הגט בשום תנאי צדדי שאינו נוגע לעניין זה. 

המבקש התגייר בבית-דין חשוב, בקטנות על דעת בית-דין ועל דעת אמו שהתגיירה גם כן ועל-ידי אביו מגדלו. על כן המבקש הינו יהודי על-פי ההלכה, וחייב בכל המצות ככל איש ישראל, ורשאי לינשא בחופה וקידושין כדת משה וישראל.

פסק-הדין לגירושין אזרחיים אינו יכול לחסום תביעה לגט פיטורין כדמו"י בבית-דין רבני בישראל. בית-הדין מוסמך לדון בתביעת גירושין של אישה יהודיה, אף שאין היא בפועל אזרחית או תושבת ישראל, נגד בעלה היהודי שהוא אזרח או תושב ישראל. הערעור נדחה.