בעתירה הוסבר על אודות הצורך הדחוף של ענף התעשייה בכוח אדם. הוטעם כי צורך זה, שקיים זה מכבר, קיבל אך משנה תוקף מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בעתירה נטען כי נכון למועד הגשתה אמנם נעשו אי אילו מהלכים על-ידי המדינה להקל את הנטל על התעשיינים, אך בכך לא די כדי ליתן מענה לצורכי השעה.

היה על מנהל בתי הדין לממש את סמכותו לפי סעיף 26 לתקנות הטוענים הרבניים, ולהגיש את הקובלנה נגד הטוען הרבני. לטענתה, המכתב האחרון ששלח הטוען הרבני אינו שונה במהותו מהמכתבים הקודמים ששלח, אשר נדחו על ידי מנהל בתי הדין דאז, וכי אין בו כדי להוות סעד הולם בנסיבות העניין.

בעתירה נטען כי שלוש תלונות שהוגשו נגד השופט כבוב לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציב) נמצאו מוצדקות, וכי בנסיבות אלה, ועל רקע קביעותיו של הנציב בעניינו, מוטלת על המשיב 1 חובה להגיש קובלנה נגדו, משזה נהג, כך על-פי הנטען, שלא כהלכה במילוי תפקידו; התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; והפר שורה של כללי אתיקה לשופטים.

כעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים, הטענות שבמוקד העתירה נבחנות בעת הזו על-ידי הגורמים המוסמכים וטרם התקבלה החלטה סופית בעניינן. במצב דברים זה, העתירה במתכונתה הנוכחית היא מוקדמת, ואין להידרש לה.

בקשתה העיקרית של העותרת, לנוכח הדלפות אלו, היא כי המשיבים יפעלו לפתיחת חקירה פלילית בנושא.

הוראות החוק לחוד ומציאות לחוד – בחירות לתפקיד הרבנים הראשיים טרם נערכו, וזאת על אף שחלפו כבר למעלה מחודשיים מהמועד האחרון לעריכתן על-פי חוק. 

טענתו העיקרית של העותר היא שהחלטת בית הדין האזורי התקבלה מבלי שניתנה לו הזכות להשמיע טיעונים בעניין בכתב או בעל-פה עובר למתן ההחלטה.

במסגרת עתירתם מבקשים העותרים כי נורה למשיבים להימנע מלהעלות את תא"ל בינדר בדרגה ולמנותו לתפקיד ראש אמ"ן, וזאת עד שתתבצע חקירה ביחס לאחריותו לאירועי השבעה באוקטובר. לחלופין, העותרים מבקשים כי שאלת מינויו של תא"ל בינדר לתפקיד ראש אמ"ן תובא לדיון והחלטה בממשלה.

בעתירתו, טוען המל"ל כי הותרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה על כנו, תרחיב באופן בלתי סביר את הכיסוי הביטוחי הקיים בחוק הביטוח הלאומי, באופן המחיל אותו, הלכה למעשה, גם ביחס להתנהגויות פליליות קיצוניות ובלתי סבירות.

בעתירה שלפנינו התבקשו שני סעדים: הראשון, כי נורה על ביטולו של "צו ההחרמה שניתן על ידי המשיב להחרמת 'המחרטה' שנתפסה בתוך המסגריה של העותר" (צו שיכונה להלן: צו ההחרמה); והשני, כי נורה על ביטול החלטת הוועדה לבחינת תפיסת רכוש והיתכנות החרמתו, אשר "אישרה את צו ההחרמה".