בעיקרם של דברים נטען כי שר הפנים לא עמד בחובתו המינהלית לקבל החלטה תוך זמן סביר – המלצת הוועדה לשיוך המוניציפאלי של שכונת אל-מיטלה התקבלה כבר בתחילת שנת 2021, וחלוף למעלה משלוש שנים מצדיק לחייב את השר לקבל החלטה סופית.

דין העתירה להידחות גם מהטעם שבידיי העותרים ישנו סעד חלופי: כפי שנזדמן לי לציין אך לאחרונה, החלטת רשם על מחיקת ערעור בשל איחור בהגשתו, הינה, להשקפתי, "החלטה אחרת" ולא "פסק דין"

על המשיבים 1 ו-2 חלה החובה להשיב לפניותיה, לפעול במהירות הראויה לפי סעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 ולקבל החלטה ביחס לפתיחה בחקירה, וכי בחלוף אחד עשר חודשים נוספים מדחיית העתירה, ושנה וארבעה חודשים מפנייתה הראשונה, יוצא כי המשיבים הנ"ל הפרו חובות אלו. 

דין העתירה להידחות בשלב זה מאחר שהעותר, המכהן כאמור כשר בממשלה, נמנע מלפעול בדרכים העומדות לרשותו לצורך העלאת הנושא לדיון בממשלה וקידום החלטות מתאימות, לשיטתו.

ההחלטה בדבר מזונות זמניים נוגדת את עקרונות הדין והפסיקה בנוגע לגובהם של דמי המזונות.

אין מחלוקת כי העותר נאסר מכוח פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת. בניגוד לטענת העותר, אין בהתנהלות הנטענת של הסוהרים כלפיו, התנהלות שאם אכן קרתה כפי שהעותר טוען, היא כשלעצמה בלתי חוקית וחמורה – כדי לשנות את רכיבי גזר דינו או כדי להפוך את מאסרו לבלתי חוקי.

בעתירה המכוונת נגד החלטה זו נטען, בין השאר, כי היא התקבלה תוך פגיעה בזכות הטיעון של העותר ובזכותו להליך הוגן, כי היא מבוססת על קביעות עובדתיות שגויות, ואף אינה סבירה לגופה. 

כיום, מצויים אנו במצב נורמטיבי שונה, לפיו אין מניעה חוקית למחיקת שמם הפרטי הקודם של בעלי תעודת זהות המבקשים זאת, בין היתר, מחמת שינוי מינם בתעודת הזהות.

יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה העותר "מסית, פעיל חמאס, העוסק בפעילות בטחונית וארגונית, אשר ברשותו אמל"ח והמעורב בפעילות חמאס, והמהווה סכנה ברורה ומיידית לביטחון האזור".

לטענת העותר ההחלטה התקבלה נוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הוא נעדר סמכות להפעיל שיקול דעת במקרה זה. העותר ממשיך וטוען כי מכיוון שההחלטה התבססה על שאלת סמכות, ישנה הצדקה להתערבותו של בית משפט זה.