העותר מלין על כך שלא ניתנה לו הזדמנות להתמיין לסיירת מובחרת במסגרת גיבוש סיירות וסבור כי נעשה עמו חוסר צדק בעניין זה. 

לטענת העותר, בכך שלא ניתנה החלטה מנומקת בתלונתו הנוספת, עבר המשיב על החוק ועל התקנות שהותקנו מכוחו. 

לטענת העותרים, המטרה הציבורית שבגינה הופקעו המקרקעין נזנחה, ועל כן יש להורות על ביטול ההפקעה והשבת הבעלות במקרקעין אליהם.

עמדת המשיבים 1 ו-3 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו הרביעי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הרב הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

מבססים העותרים, בתמצית, על ניגוד עניינים "מובנה ובלתי ניתן לתיקון", כלשונם (בעמ' 4 לעתירה), בו שרוי ראש הממשלה נתניהו על רקע המשפט הפלילי המתנהל נגדו. 

טוען העותר כי נפלו בפסקי הדין דלמטה שגיאות המצדיקות את ביטולם, תוך קביעה כי המשיבה אינה זכאית לכתובה כלל.

עמדת העותרת היא כי החלטת מנהל מס רכוש והחלטת ועדת הערר ניתנו בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2013. 

במסגרת העתירה דנן, העותרת מבקשת כי יינתן צו על תנאי אשר בין השאר, יופנה כלפי מספר החלטות של בית המשפט לענייני משפחה ויכלול הוראות הנוגעות להליכים שמתנהלים לפניו.

במסגרת העתירה דנן, תקף העותר את החלטת האפוטרופוס ועתר להורות לאפוטרופוס לשחרר את החלקות מכוח הוראות סעיף 28 לחוק נכסי נפקדים ולהקים ועדה מיוחדת כאמור בסעיף 29 לחוק.

תקנה 119 עומדת בניגוד לנורמות המחייבות את המשיב, אינה מידתית, מהווה ענישה קולקטיבית אסורה ופוגעת בגרעין הקשה של כבוד האדם.