לטענת העותרת, תנאי הסף הקבוע בסעיף 4(11) למבחנים נוגד את כללי ההלכה ואת מצוות השמיטה.

בפרט חוזר המערער על הטענה כי המותב איים עליו, והוא מדגיש כי המותב נמנע מלהתייחס לטענה זו בהחלטת הפסלות שניתנה בהליך הנוסף.

טענתו העיקרית של העותר היא כי בית הדין האזורי חרג מסמכותו שעה שפסק מזונות זמניים לרעת העותר.

עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השלישי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הרב הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. 

הגבלת התנועה הגורפת עומדת בניגוד ל"נוהל מגבלות תנועה" שנקבע מכוחו של סעיף 88(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון) (מס' 378), התש"ל-1970.

העותרת טענה, בין היתר, כי המתווה אינו חוקי בשל היותו מפלה באופן גורף בין משרתי מילואים שהתקבלו ללימודי רפואה בחו"ל ובין אלו שבחרו להתמיד בניסיון להתקבל ללימודים בארץ, והכל בניגוד לסעיף 9 לחוק זכויות הסטודנט, התשכ"ז-2007.

על פי הנטען בעתירה, מסמכים אלו נדרשים על מנת לבסס תביעה עתידית בטענת מרמה, הואיל ולטענת העותרת המשיב 3 הסתיר ממנה מידע עובר להסכם הגירושים בינה לבינו.

בעתירה הנוכחית טוען העותר כי הארכה נוספת של תוקפו של צו איסור היציאה מן הארץ שניתן בעניינו פוגעת באופן חמור בזכויותיו החוקתיות, וכי פגיעה זו מתעצמת בחלוף השנים. 

בגדרה טוען העותר כי ההחלטה להותיר את עילת הסגירה על כנה אינה מבוססת או מנומקת. לטענתו, ההחלטה בערר ניתנה בהתעלם מהמסכת העובדתית, מבלי שנדונו טענותיו לגופן ומבלי להפעיל שיקול דעת כראוי.

לטענת העותרת, כיום מוצבים מגנומטרים רק בשערי הכניסה להר הבית מהם נכנסים יהודים ותיירים, ולא בשערים מהם נכנסים מוסלמים. לשיטתה, מצב דברים זה מפלה לרעה את היהודים והתיירים על רקע גזעני.