בבקשתם משיגים המבקשים כמעט על כל הקביעות שנקבעו לחובתם בפסקי הדין של הערכאות הקודמות; אולם, חלק ניכר מן הטענות הללו מתייחס להיבטים הספציפיים של הסכסוך שלפנינו, ואינו מעורר שאלות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', בהתאם לאמות המידה הנקוטות בידינו.

המבקשים חוזרים על טענתם (כאמור בפסקה 8 לעיל) כי הלכת פלונית לא סתמה את הגולל על האפשרות לדון בבקשתם בנסיבות המקרה דנן. לגופו של ענין, נטען כי בית משפט קמא התעלם מחווׂת דעת של מומחים אשר המליצו לאפשר למבקשים להביא לעולם ילד מזרעו של המנוח נוכח מסוגלותם ההורית הגבוהה של המבקשים, אשר לא הוטלה בשום שלב בספק. 

לטענת המבקשת בית המשפט המחוזי פירש בשנית את ההסכם, תוך סטייה מפסק הדין החלוט מיום 29.8.2012 שלפיו, לגישתה, היא זכאית למחצית מכלל הכספים שיקבל המשיב בגין עזיבתו את המשטרה.

בבקשת רשות הערעור המונחת בפניי טוענת המבקשת כי בהתאם לסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לסטות מסדרי הדין הרגילים, לשם עשיית צדק.

בבקשה נטען כי יש מקום ליתן רשות ערעור במקרה זה משני טעמים. טעם אחד הוא, כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה הפסוקה, או יצק לתוכה תוכן חדש, בקבעו כי לייפוי הכוח הבלתי חוזר אין כל משקל בשל האמור בתצהיר המתנה. 

בבקשתן הדגישו המבקשות את האקלים המשפחתי הפטריארכלי שבו גדלו, שבו האב היה דומיננטי ומקור סמכות בלתי מעורערת. המבקשות חזרו על גרסתן לפיה האב לקח מהן את כל משכורותיהן והשקיע כספים אלה בנכסי נדל"ן, תוך הבטחה להשיב את הכספים למבקשות.

לטענת המבקש ההחלטה הזמנית שניתנה משנה את המצב הקיים, עלולה לטלטל את עולמם של הקטינים ולגרום להם לנזק בלתי הפיך. לגישתו, יש להורות על הותרת הקטינים במסגרת החינוך המוכרת והידועה עד למתן הכרעה סופית בהליך, בפרט בהתחשב בכך שההחלטה הזמנית להעברתם עשויה להשתנות. 

טוענת כי בית הדין הרבני הגדול פעל בסמכות ביחס לנכס, הרשום על שמם של בני הזוג בלבד, ומזכירה כי בית הדין נהג משנה זהירות עם זכויותיה של המשיבה ודאג להגן עליהן חרף כך שעניינה שלה אכן לא היה בסמכותו.

אשר לטענת המבקש בדבר תחולתו של החוק להסדר התדיינות על תביעת המשיבה לאפוטרופסות, הרי שאין מקום להיעתר לה בנסיבות בהן טענה זו נדחתה במסגרת החלטה אחרת עליה לא השיג המבקש, וכן בהתחשב בכך שבין הצדדים כבר התקיימה פגישה ביחידת הסיוע. בנסיבות אלה ממילא לא מתעוררת כל שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

טענותיה העיקריות של המבקשת הן כי "כאשר בוחנים את העובדות בתיק זה ברור כשמש שהמנוחה ביקשה להנחיל את רכושה ל- נ.ל וזאת בהנחה כי המנוח ימות בטרם פטירתה של המנוחה", וכי שתיקתה של המנוחה בצוואתה "לא יכולה להתפרש כאמירה כי המנוחה ביקשה להעניק את כל רכושה למדינה אם תחיה אחרי בעלה המנוח".