המבקש טוען, כי המקרה דנא מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני, בדבר הדרך הדיונית המתאימה להשבת גביית יתר במסגרת סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל, וככזו היא מצדיקה התערבות בית משפט זה ב"גלגול הרביעי".

טענתו העיקרית נוגעת לקביעות הסותרות בפסקי הדין לעניין ההלוואה שניתנה על ידי המשיבים 3-2 לעסק. המבקש טוען כי נוכח העובדה שטענותיו לא קיבלו מענה הולם הן בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מצדיק הדבר התערבותו של בית משפט זה. 

נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע בניגוד לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, שיש לייחס לאם גמירות דעת בעת חתימת התצהיר וכי לא הוכחה הפעלה של השפעה בלתי הוגנת עליה מצד המשיב, זאת במיוחד נוכח פסק הדין שניתן לגבי צוואת האב בו נקבע כי היא "סרה למרותו" של המשיב.

טענותיו מכוונות הן לקביעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, הן להחלטת בית המשפט המחוזי שלא להפחית מהסכום בשל היות המשמורת משותפת. עוד טוען המבקש לעניין ההוצאות שהושתו עליו לטובת המשיבה ולטובת אוצר המדינה.

המבקשת טוענת כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות יסודיות בעניין הקביעה שלפיה התקיים דיון ממצה בשאלת המזונות במסגרת הליך יישוב הסכסוך; הקביעה כי בית המשפט לענייני משפחה נתן דעתו לשאלת המזונות; והקביעה שלפיה ההסכם אינו מקפח את הקטינות.

לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי בהתערבותו בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה, תוך קבלת ראיות בלתי קבילות או שמשקלן אפסי, ותוך מתן סעדים שלא התבקשו בתביעה ולא נקבעו לגביהם ממצאים על-ידי הערכאה הראשונה. 

לטענת המבקש, דעת הרוב בבית משפט קמא התעלמה מראיות המלמדות על רצונו האמיתי של האב ונסמכה על מצג עובדתי שגוי שהוצג על ידי המשיב, ולפיכך גרמה למבקש עיוות דין וחוסר צדק. על כן קורא המבקש לאימוץ דעת המיעוט של השופטת למלשטריך-לטר.

עיקר טענות המבקש הן כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה הקיימת בעניין איזון נכסי קריירה; וכי אומדן שווי החברה נעשה בדרך שגויה. עוד טוען המבקש כי הערכאות הקודמות שגו בעניין חלקה של המשיבה בגמלה.

נטען, כי בית המשפט המחוזי, בדעת הרוב, שגה בכך שהורה על השבת התיק לקבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחית; זאת, מן הטעם שלא יהא בבחינה זו כדי להוסיף על חוות דעתה הקודמת, ממנה עולה כי טובת הקטינים מצביעה על משמורת משותפת בארץ, וככל שהמשיבה תחליט להגר בגפה, ניכר כי המומחית בדעה לפיה עדיף שהקטינים יישארו בארץ במשמורת בלעדית אצל המבקש מאשר עם המשיבה מחוץ לישראל.

עיקר טענות המבקש נוגעות להתערבות בית המשפט המחוזי בממצאים העובדתיים ובממצאי מהימנות של בית המשפט לענייני משפחה, ולאמת המידה שננקטה להתערבות זו. לטענת המבקש, חשיבותה של סוגיה זו מצדיקה דיון בערעור לגופו.