במסגרת ערעורו טוען המערער כי הרשם התעלם בהחלטתו מטענותיו, לא זימן אותו לדיון ולא יידע אותו על קיום דיון. כמו כן, העלה המערער טענות שונות בנוגע להתנהלות מזכירות בית המשפט אשר הביאה לעיכוב בהגשת בקשותיו.

נטען כי לא היה מקום שהרשם ידחה את הבקשה בהתחשב בעיתוי הגשתה, היינו זמן קצר לאחר מועד כניסתן של התקנות החדשות לתוקף, בעוד שבקשה דומה בהליך אחר התקבלה (בש"א 1898/21 פלוני נ' פלונית (14.4.2021) (להלן: בש"א 1898/21)).

טענה המערערת מדוע לשיטתה שגה בית משפט השלום בהחלטתו.

טענה המערערת כי בקשתה לפטור מערובה נתמכה בתשתית עובדתית ראויה; כי החלטת הרשם נדרשת לתיקון משום שלא ניתן לה האפשרות להגיב לתגובת המשיב ולתצהיר שצורף לה; וכי אין מקום להורות למבקש פטור מערובה "לקבץ נדבות" ולהוכיח שאין באפשרותו להסתייע באחרים.

טוענים המערערים כי שגתה הרשמת בכך שקבעה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבם הכלכלי, שעה שהוצגו נתונים המלמדים כי הם מתקיימים מסכום חודשי כולל של 3,500 ש"ח המאפשר ניהול אורח חיים בצמצום רב. 

המערערת טוענת כי המידע המופיע בסעיפים כולל נתונים המצוטטים מתוך חוות דעת שערך עבורה מומחה כלכלי, המהווים סודות מסחריים מובהקים וקשורים לכמות כלי הרכב אשר מתחרה יעיל כדוגמתה יכול היה לפרוק בנמל.

המערערים טוענים כי שגתה הרשמת בכך שקבעה כי המרת ערבון כספי בטובין אינה זהה להפקדת ערובה במזומן. בנוסף, מלינים המערערים על ההחלטה שלא לפטור אותם מתשלום אגרה בשל העובדה שהם מסתייעים בקרוביהם.

המערער חוזר על טיעוניו ובתוך כך טוען כי הוא המטפל העיקרי בילדם המשותף שלו ושל המשיבה, הוא משתכר מקצבת נכות בלבד ולא מקבל כל סיוע נוסף. לטענתו המציא תדפיסי חשבון בנק ותשלומי ביטוח לאומי המעידים על אי יכולתו לעמוד בתשלומים.

המערערות סבורות כי הרשמת שגתה בקבעה כי הן לא הוכיחו את מצבן הכלכלי וכי סיכויי ההליך, ערעור על החלטת פסלות – נמוכים ואינם מצדיקים מתן פטור מאגרה ומעירבון.

נטען כי שגתה הרשמת בכך שפטרה את המערער מתשלום אגרה אך לא מצאה לנכון לפטרו מהפקדת עירבון, ובכך שהגדירה את סכום העירבון, שהועמד על סך של 10,000 ש"ח, כסכום מתון.