נטען כי שגה הרשם משלא שקל את נסיבות התפשטות נגיף הקורונה, המצדיקות לטענת המערערים היענות למבוקשם. עוד נטען כי טענותיהם פורטו כדבעי ולא היה על הרשם לקבוע כי בקשתם הוגשה בצורה לקונית.

הואיל והמערער מעוניין לערער על "החלטה אחרת" של שופטת בית המשפט המחוזי בבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, אשר ניתנה על ידה בסמכותה כרשמת, היה עליו להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בדין אפוא בקשת רשות הערעור שהגיש המערער לבית משפט זה לא התקבלה למרשם התיקים, ובדין דחה הרשם את השגתו.

לטענת המערער, סדרי הדין בדיון נוסף שעניינו בתובענות ייצוגיות צריכים להיות שונים מסדרי הדין בדיון נוסף "רגיל". טענה זו סמך המערער על החלטת בית משפט זה ברע"א 5638/21 גלילי נ' רותם אמפרט נגב בע"מ (4.1.2022) (להלן: עניין גלילי).

טען המערער כי שגתה הרשמת בקבעה שהמסמכים שצירף אינם מעידים על מצבו הרפואי ביום מתן פסק הדין. אבחנה בדבר בעיות ראייה וזיכרון מלמדת על המצב הרפואי גם בתקופה שקדמה לה והמסמכים הרפואיים שצירף מלמדים היטב כי הוא סבל מבעיות ראייה וזיכרון גם זמן קצר לפני הפקתם.

קביעת הרשם כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להארכת המועד להגשת ערעור-משיב מטעם משיב 1 אינה מגלה כל עילה להתערבות. 

טוען המערער בעיקר כי הרשמת התעלמה מנימוקיו, ובהם העובדה שמדובר ב"טעות שבדין" שנעשתה בתום לב; כי קיים חוסר בהירות בדין בנוגע למועד להגשת בקשת רשות ערעור מהסוג הנדון; וכי סיכוייה הגבוהים של בקשת רשות הערעור מצדיקים גם כן היענות לבקשתו להארכת מועד.

חזר המערער על טענותיו כי מצבו הכלכלי הקשה מצדיק מתן פטור מהפקדת ערובה, ולחלופין טען כי יש להפחית את סכום הערובה. לערעורו צירף המערער, מעבר למסמכים שהגיש לפני הרשמת, אישור מיום 17.11.2021 מטעם הסיוע המשפטי כי הוא מיוצג על ידם.

לא נפרשה על ידה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבה הכלכלי. אמנם, חלק מהנתונים הושלמו במסגרת ערעורה, אולם כידוע ערעור על החלטת רשם אינו אכסניה לביצוע "מקצה שיפורים" ולהוספת מידע עובדתי שחסר בבקשה המקורית.

כפי שציינה הרשמת, אין מקום להיעתר לבקשה בהיעדר פירוט מלא באשר להכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם של המערערים בהליך העיקרי.

נטען כי הרשמת לא נתנה דעתה לעובדה שהמערערת נאלצה להגיש את התובענה לאחר שהמשיבים סרבו לרשום את זכויותיה במקרקעין בהיעדר צו שיפוטי, וזאת שעה שאין בדין כל דרישה לצו כאמור.