המערער ציין בערעורו כי שני בניו הגיעו למזכירות בית המשפט מספר פעמים לפני חלוף 60 הימים על מנת להגיש את בקשת רשות הערעור, אך בשל תיקונים שנדרשו לערוך בבקשה איחרו את המועד ביום אחד.

מלין המערער על אופן ניהול ההליך בעניינו בבית משפט השלום. כמו כן, נטען בקשר לאי-תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו, כי חיובו בהוצאות נעשה בתובענה שהתקיימה ללא שנערך בה דיון והיא גם נמחקה בחוסר סמכות.

דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני ערובה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 3072/22 סיבוש נ' 'מגדל' אחזקות וביטוח פיננסים, פסקה 4 (15.5.2022); ער"א 2598/22 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' רשות המיסים, פסקה 1 (26.4.2022); ער"א 2256/22 לוגסי נ' שב"ס יחידת צור (4.4.2022)).

נטען כי החלטת הרשמת אינה עולה בקנה אחד עם החלטתה מיום 20.2.2022 בה נקבע כי בקשת הפטור תידון לפני ההרכב שידון בערעור. כן נטען כי החלטת הרשמת נסמכה על טענות משיבה 1 לעניין קשיי הנזילות והמימוש של הכספים, אך אין בטענות אלה כל ממש.

חזרה המערערת על טענתה כי לא היא ולא עו"ד גריידי ידעו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי טרם הדבקת הודעת הפינוי שניתנה לכל המוקדם ביום 7.12.2021. בנסיבות אלו, לא היה מקום להחיל עליה את "כלל הידיעה" ולא היה מקום לייחס לה חוסר תום לב דיוני. 

המערערים טוענים כי הרשמת שגתה בחישוב המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור ו"החסירה" 3 ימים מפרק הזמן הנתון להם. לשיטתם, מדובר בשגיאה שהשפיעה על החלטתה שלא להיעתר לבקשתם להארכת מועד.

החלטת הרשמת במקרה זה אינה מגלה כל עילה להתערבות ערכאת הערעור. הרשמת התחשבה במצבו הכלכלי של המערער ונתנה לכך ביטוי ממשי כאשר הורתה על פטור מתשלום אגרה והפחיתה את גובה הערובה לסכום של 1,500 ש"ח.

אין ממש בטענות המערער, המלין בעיקר על קביעת הרשמת כי לכל הפחות ידע על פסק הדין בחודש יולי 2021, המועד שבו הומצאה לו אזהרה מרשות האכיפה והגביה.

החלטת הרשמת עבדיאן התבססה על הערכתה את סיכויי הערעור, הנסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הרשמת ס' רסלר-זכאי) בה הורה על דחיית בקשתן של המערערות לפטור מתשלום אגרה ועל מחיקת תביעתן נגד המשיבה.

בעיקר טוען המערער כי שגתה הרשמת משלא פטרה אותו לחלוטין מהפקדת ערובה נוכח מצבו הכלכלי הקשה ובהינתן החלטות קודמות שניתנו בעניינו; משלא ניתנה לו האפשרות להשיב לתגובת משיב 1 שניתנה לאחת מבקשותיו; ומשלא אפשרה לו להפקיד ערובה חלופית בדמות שעבוד חלקו של המערער בעיזבון המוחזק בידי משיב 1, אשר עולה לטענתו בגדר ערובה ודאית ונזילה.