מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות. המערערת לא הניחה תשתית עובדתית כלשהי לביסוס טענתה בדבר היעדר יכולתה הכלכלית לשלם אגרה או להפקיד ערובה, ובכלל זה לא צירפה לבקשתה תצהיר מאומת כדין; לא נתנה פירוט על אודות נכסיה, הכנסותיה והוצאותיה; ולא צירפה תדפיסי חשבון בנק.

המערער לא הניח תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בנוגע למצבו הכלכלי ולא פירט באילו מאמצים נקט, אם בכלל, על מנת לגייס את הערובה מסביבתו הקרובה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטת הרשמת.

החלטת הרשמת אינה מגלה כל עילה להתערבות. הרשמת העמידה את גובה הערובה על סכום מופחת חרף העובדה שהמערער לא הניח תשתית עובדתית מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי, וזאת הגם שהובהר לו לא אחת כי עליו לעשות כן.

הרשמת מצאה כי קיימות אינדיקציות כי למבקש קשיים כלכליים מסוימים, ולפיכך פטרה אותו מתשלום אגרה והעמידה את גובה הערובה על סך מופחת של 1,500 ש"ח. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהחלטתה.  

לטענת המערער, על המשיבה היה להגיש ערעור על החלטת הרשמת מיום 7.3.2022 ולא בקשה לעיון חוזר. משחלף המועד להגשת ערעור כאמור, הפכה החלטת הרשמת חלוטה ולא היה מקום לאפשר למשיבה לעקוף זאת באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר.

לטענת המערער, הסכום שהפקיד בתיק ההוצאה לפועל הוא סכום גבוה ביותר שנקבע באופן אקראי וחסר בסיס לטובת מזונות עתידיים, ואין כל סיבה נראית לעין שלא להפחיתו לטובת הפקדת הערובה ותשלום האגרה.

לטענת המערערת, התקנות החדשות אינן משנות את הכלל אשר מקורו בהלכה הפסוקה של בית משפט זה, לפיו בחלוף המועד להגשת ערעור לא ניתן להגיש ערעור נגד בעל דין שלא הגיש ערעור עיקרי. 

בערעורה שבה המערערת וחוזרת על הנימוקים המצדיקים מתן הארכת מועד, אשר לטענתה די בכל אחד מהם, ובוודאי בצירופם יחדיו, כדי להוות "טעם מיוחד". בהקשר זה התייחסה המערערת למחלתה ובעיקר למחלתו של בא-כוחה הקודם, אשר נזקק לטיפול ייחודי בבית חולים בגרמניה בתקופה הרלוונטית.

לטענת המערערים שגתה הרשמת בקביעתה כי לא התקיים "הליך נלווה" בעניינם שכן בפסק הדין נבחנה לעומק שאלת חובת הגילוי החלה על המערער כמומחה, ונקבע בו באופן סופי מצבו המשפטי כמי שהפר חובה זו. בנוסף שגתה הרשמת בקביעתה כי פסק הדין לא פגע "בזכות הופלדיאנית" של מי מהמערערים, שכן אין ספק שמדובר בקביעות המשפיעות באופן ישיר על עיסוקם המקצועי ועל פרנסתם.

המערער טוען בערעורו, ככל שניתן להבין, כי מצבו מחייב מתן פטור "גורף" מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, וכן הוא מעלה טענות שונות לגוף ההליך הערעורי שביקש לנקוט.