עיון בבקשת המערערת שהוגשה לרשמת מגלה כי היא לא פירטה טעם המצדיק הארכת מועד, למעט טעות בחישוב המועדים שאינו מהווה "טעם מיוחד", גם כאשר מדובר באיחור של יום אחד.

רוב המסמכים שצורפו לבקשה כלל לא עדכניים נכון למועד הגשתה, וחסר בה פירוט ביחס לשאלה האם קיימים נכסים וחשבונות בנק נוספים בבעלותו של המערער. המערער גם לא פירט מדוע אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה.

לא מצאתי כי יש ב"הודעה" שמבקש המערער להגיש כדי להועיל, כנטען על ידו (וזאת מבלי להידרש למקור הסמכות לנקיטת הליך "הבהרה" מעין זה).

מקרה זה אינו נמנה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות. המערער צירף אמנם לבקשתו מסמכים המלמדים כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, כי מצבו הרפואי אינו מן המשופרים, כי הוא סובל ממחושים שונים וכי הוא זכאי לקצבאות ותגמולים. אולם מסמכים אלו לא כללו דיווח מלא ומפורט באשר למצבו הכלכלי, לרבות הוצאותיו החודשיות. 

לטענת המערער שגתה הרשמת כשלא ייחסה משקל ראוי לטענות בקשר לריבוי ההליכים שהתקיימו במהלך פגרת הקיץ, לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן במהלך הפגרה, לכך שחופשת בא-כוח המערער נקבעה זמן רב מראש, לפערי הכוחות המשמעותיים שבין הצדדים ולמחויבותו של בא-כוח המערער לתת מענה בתקופת הפגרה גם ללקוחות אחרים.

לטענת המערער, לא היה מקום לקבוע כי הגשת בקשה להארכת מועד ביום האחרון יכולה כשלעצמה להביא לדחייתה. כמו כן, הבקשה הוגשה בפועל חמישה ימים עובר למועד האחרון להגשתה, אולם לא נקלטה נוכח "התנהלות לא תקינה בעליל" של גורמים מנהליים שונים.

מקרה זה אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. עיון במסמכים שצורפו לבקשה למתן פטור, על נספחיה, מעלה כי לפני הרשמת לא הונחה על-ידי המערער תשתית עובדתית וראייתית מספקת להוכחת מצבו הכלכלי, והיא לא נתמכה במסמכים הנדרשים לשם כך.

המערערות טוענות כי גם סכום הערובה המופחת שהוטל עליהן הוא גבוה באופן יחסי, והוא הרבה מעבר ליכולתן הכלכלית. זאת בין היתר גם נוכח מצבה הרפואי של מערערת 1. משכך הן סבורות כי לא נעשה איזון נכון בין זכות הגישה שלהן לערכאות לבין זכותם של המשיבים להיפרע.

נוכח הוראתו הברורה של החוק, אין בכוחם של שיקולי המדיניות שהציג המערער, כמו גם בהשלכות הנטענות של סיווג הערעור, כדי להצדיק היעתרות למבוקשו. גם אין בפסק הדין אליו הפנה המערער בערעורו (ע"א 6485/18 מדינת ישראל נ' פלוני (26.12.2019)) כדי לסייע לו.

מלינים המערערים על כך שהרשמת לא התייחסה לנימוקים המצדיקים את ההיענות לבקשתם.